משרד הרווחה קבע: יתום מבאר שבע ילמד בראשון לציון

משרד הרווחה קבע: יתום מבאר שבע ילמד בראשון לציון, דנה ויילר פולק, וואלה חדשות

לאחר שסיפורו נחשף בוואלה חדשות (ילד של אף אחד: כך מועבר יתום בין מסגרות ללא פתרון), פעל שר רווחה למציאת מקום מגורים הולם לאבי, יתום בן 14. עם זאת, הפתרון שמצא משרד הרווחה מאלץ את אבי לנסוע בכל יום עשרות קילומטרים.

משרד הרווחה קבע: נער יתום מבאר שבע ילמד בבית ספר בראשון לציון

משרד הרווחה קבע: נער יתום מבאר שבע ילמד בבית ספר בראשון לציון

אבי, נער יתום בן 14, המתין שלושה חודשים לאיתור פנימייה עבורו בשל ויכוחים בירוקרטיים בין אגפי משרד הרווחה. סיפורו, שפורסם לפני שבועיים בוואלה! חדשות, הוביל את שר הרווחה, מאיר כהן לכנס דיון חרום בנושא לאיתור פתרון מידי. אלא שהפתרון הטוב ביותר שהגו במשרד מסתכם בנסיעה יום-יומית מבאר שבע, ששם ישהה אבי בפנימייה, לראשון לציון, ששם הוא לומד.

מאיר כהן שר הרווחה שלח ילד יתום המתגורר בבאר שבע ללמוד בראשון לציון

מאיר כהן שר הרווחה שלח ילד יתום המתגורר בבאר שבע ללמוד בראשון לציון

אבי, ילד הסובל מבעיות רגשיות מורכבות, החל את שנת הלימודים הנוכחית בבית הספר "בני ארזים" שבראשון לציון, שבו למד עד כה. הוא עבר טלטלות רבות בשנתיים האחרונות כששתי פנימיות שבהן שהה נסגרו ומפנימייה שלישית הוחלט להעבירו מסיבה לא ברורה. במשך שלושה חודשיים לא נמצא מקום מגורים הולם עבור הנער.

על אף בקשת מנהל מסגרת המגורים והמשפחה המלווה של הנער לשבצו בפנימייה הפועלת בבית ספרו, שהה אבי עד כה במרכז חירום לקליטת נערים בסיכון, שעבורו משלמים שירותי הרווחה כ-500 שקל בכל יום. במשרד הרווחה טענו כי לא ניתן לשבץ את הנער בפנימייה, שכן היא שייכת לאגף השיקום של המשרד ואילו אבי שייך לאגף ילד ונער, ומדובר בתקציבים נפרדים.

אחרי פרסום סיפורו הורה שר הרווחה, מאיר כהן, לכנס דיון מקצועי בנושא. במשרד נערכו כמה פגישות ובפגישה שנערכה בשבוע שעבר, ללא נציגיו הרשמיים של הילד אשר אמורים לדאוג לטובתו ולצרכיו, הוחלט כי "לטובת הילד" הוא ישובץ בפנימיית "ביתנו" בבאר שבע וימשיך ללמוד במקום שהוא מכיר ואוהב – "בני ארזים" שבראשון לציון. כך יאלץ אבי לטלטל את עצמו בדרכים כשעה וחצי פעמיים ביום בכל יום. זאת, בשעה שלא חסרות מסגרות באזור המרכז או השפלה, שבו נמצא בית ספרו של אבי וכן משפחתו המלווה.

"מה שנעשה טוב יותר למערכת מלילד"

"מיום פרסום הסיפור התחושה שלי היא שצמרת המשרד נרתמה למציאת פתרון לבעיה", אומרת אנה (שם בדוי), אם המשפחה המלווה של אבי. "לראשונה זומנתי לדיון בעניינו כדי לבחון אפשרויות, וראיתי שיש השתדלות וכוונה למצוא את הפתרון הטוב ביותר. ישבתי שם עם דמעות בעיניים ונאלצתי להסכים לשיבוצו בבאר שבע כי טענו שזו האפשרות הטובה ביוץר עבורו כרגע". לדבריה, אף שהמצב מתסכל מאוד, היא מאמינה שאין פתרון אחר ושברגע שיתפנה מקום ימהרו להעביר אותו למקום קרוב יותר למשפחתו המלווה.

בית ספר בני ארזים

בית ספר בני ארזים

"כל שנותר לעשות הוא להעלות תהיות קשות בנוגע לסיבה שבגללה היה צריך לחכות למצב משבר שיוצף ושחודשיים אחרי שהפנימייה הקודמת נסגרה לא נמצא פתרון הגיוני ולא הייתה הידברות בין השירותים השונים של משרד הרווחה", אמר ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד. "עוד יותר מתמיה שהפתרון שנמצא יאלץ את הנער לטרטר את עצמו. נראה כאילו מה שנעשה נוח יותר למערכת ולא לילד, אף שהשיקולים צריכים להיות אחרים לגמרי". קדמן תהה "כיצד ייתכן שילדים שעברו משבר אישי קשה של ניתוק ממשפחה ביולוגית צריכים לעבור בתקופה קצרה יחסית שלוש מסגרות ולהסתגל בכל פעם מחדש רק מפני שמופעלות פנימיות שאורח חייהן קצר מועד". קדמן התלונן כי נסגרות פנימיות כל הזמן והוסיף: "משהו לא בריא מתרחש דווקא בתחום שאמור להוות עוגן ויציבות לילדים, וראוי שמשרד הרווחה יתייחס לנושא הזה".

ממשרד הרווחה נמסר: "אין מחלוקת בתוך משרד הרווחה ולא הייתה. המחלקה לשירותים חברתיים בבאר שבע סברה כי יש לשבץ את הנער בפנימיית 'בני ארזים'. המסגרת אשר הוצעה על ידם היא מסגרת לבני נוער מונמכים קוגניטיבית שבאחריות אגף השיקום של משרד הרווחה". במשרד טענו כי הנער הוא בעל אינטליגנציה תקינה, שצריך להיות משובץ במסגרת פוסט-אשפוזית של ילד ונוער. המשרד הדגיש כי שר הרווחה זימן דיון מורחב בעניינו של הנער ולאחריו התקיים דיון בנוכחות המפקח הארצי של שירות ילד ונוער, גורמי הטיפול ב"בני ארזים", נציגת שירותי הרווחה מבאר שבע וכן המשפחה המלווה את הנער. לפי המשרד, כל הגורמים הביעו תמיכה בסיכום שלפיו ישולב הנער בפנימיית "ביתנו" בבאר שבע.

רשויות הרווחה רצחו את האמא אתי דאוד

המדיניות האלימה והדורסנית של משרד הרווחה – ממתין בתאוותנות לקריסת המשפחות כדי שיוכל לסחור בילדיהן במוסדות הכליאה אומנה ואימוץ.

זהו סיפורה של האמא אתי דאוד שרשויות הרווחה המתינו באכזריות ותאוותנות לקריסתה. 

במקום לסייע לה בכ- 5,000 שקל לחודש מה שללא ספק היה היה פותר בעיותיה, החליטו רשויות הרווחה במדיניותן המזוהמת להיפטר ממנה ולהעניק מידי חודש כ- 50,000 שקלים למקורביהם המושחתים במוסדות הרווחה שיסחרו בילדיה.

מאיר כהן שר רווחה אטום סוחר בילדים

מאיר כהן שר רווחה אטום סוחר בילדים

למה היא התאבדה? מהתהום לרגעי האושר וחזרה אל התהום - אשדוד נט , ספטמבר 2014 , אייל בן שומרון

בפעם האחרונה שדיברתי איתה היא אמרה לי:

"אני כל כך מאושרת שאני רוצה לנשק את הקירות של הבית".

השבוע, 3.5 שנים אחרי, היא התאבדה. סיפורה הטראגי של אתי דאוד, אם ל- 6 והיא רק בשנות השלושים לחייה. היא חיה למען הבנות שלה וחששה תמיד שגורמי הרווחה (אשדוד) ייקחו אותן ממנה. את אתי ז"ל הכרתי אישית ברגעים בהם הייתה בדרכה לתהום וברגעים המאושרים בחייה ואני מביא את סיפורה העצוב בפן האישי.

זה התחיל כסיפור עצוב מאוד, המשיך כמה שנראה כהפי אנד והסתיים בטרגדיה נוראה –צעירה בשנות ה- 30, אם ל- 6 ילדים מבעלים שונים, שהכרתי באופן אישי ברגעים הקשים של חייה, עזרתי לה להתרומם מהתהום ומאז 3.5 שנים לא שמעתי ממנה.
השבוע נודע לי שהיא קפצה מחלון ביתה. גם ברגעים היפים יותר שלה, עיניה היו עצובות
יצאתי ללמוד מה היה איתה מאז שהיא הצהירה כי היא סוף סוף מאושרת ועד היום בו היא החליטה להתאבד.
ב- 2/11/2009 פרסמנו באשדוד נט, כתבה על אתי דאוד שכבר יותר מארבעה חודשים היא וילדיה גרים באוהל בחוף הים באשדוד בזמן שבחוץ משתוללת סערת חורף. מצוקה כלכלית גדולה הובילו אותה למצב כאשר אנשים טובים עוברים ושבים מסייעים למשפחה.כוחות הצלה קובעים את מותה של האמא אתי דאוד
ברגע שנחשפתי  לסיפור שהעלה כתבנו עופר אשטוקר, מיהרתי למקום במטרה אחת ויחידה, לנסות ולשנות את גורלה או לפחות  להציל אותה ואת בנותיה מחרפת החיים באוהל בזמן שהסופה בחוץ משתוללת.
באוגוסט 2009 הקימה אתי אוהל בחוף הים באשדוד, היא לא עשתה זאת כמחאה או כדי למשוך תשומת לב, להיפך, היא פחדה שידעו שהיא שם בלית ברירה, היא חששה שידעו על כך גורמי הרווחה וכך סיפרה לעוברים ושבים  ש…היא שם עם ילדיה רק כדי "לנפוש" בחוף הים.
ארבעה חודשים עברו, החורף הגיע והתברר שאתי  וילדיה עדיין גרים באוהל בחוף הים של אשדוד. מהגשמים הכבדים הם הסתתרו באוהל, אותו הם עטפו בניילון, כדי שהמים לא יחדרו. עוברים ושבים שלמדו כבר שזהו מקום מגוריה הקבוע,  הביאו להם מעת לעת מזון.
המפגש הראשון שלי עם אתי:
זה היה יום חורפי במיוחד. עופר אשטוקר התקשר אלי וסיפר לי על האישה שנמצאת מזה זמן רב באוהל.
בו במקום עזבתי הכול, התנעתי את הרכב ונסעתי לחוף הים. עוד לפני שהבנתי מה הסיפור, היה ברור לי ששם היא לא תישאר!
כשהגעתי למקום יצאה אלי אישה מבוהלת, מוזנחת למראה ושאלה אותי בחשדנות לרצוני. חייכתי אליה ואמרתי שאני כאן כדי לעזור. הבטתי בבתה הקטנה שכבר נרדמה ואתי גוננה עליה בגופה מהקור. הילדה הייתה לבושה בבגדים קצרים, אולי כי לא היו לה בנמצא בגדי חורף…
הסתבר לי שמספר שעות בטרם הגענו למקום, הגיעו גורמי הרווחה אל האוהל ולקחו שתיים מבנותיה האחרות לבית אומנה באשקלון. את ביתה שהייתה אז בת – 3.5 היא סירבה למסור לידי שירותי הרווחה, ואלו החליטו להמתין עוד ימים מספר(בנה הבכור גר אז עם הגרוש).
לאחר שהצלחתי לדובב אותה היא פרצה בבכי ושפכה את ליבה:
"נחתך לי הלב. עכשיו הילדה הקטנה תהיה לבד, כבר לא יהיה לה עם מי להיות".
נחמתה הייתה  שבנותיה האחרות לא הופרדו ושהן הועברו לאותו בית אומנה באשקלון.
מסתבר שלאתי יש דירה השייכת לעמיגור אך גם היו לה חובות גדולים לעירייה, למים (שנותקו), לחברת חשמל (אשר ניתקו לה את החשמל) לגן של הילדה (שלא יכלו יותר להחזיק אותה), למד"א ועוד. החיים סגרו עליה מכל כיוון והיא ברחה מהם לים.
"הכול יהיה בסדר כבר היום " אמרתי לה בבטחון והוספתי – "קפלי את האוהל, כנסי לרכב כי היום מתחיל יום חדש!"
במקביל פנינו לרווחה לשאול הכיצד היא הגיעה למצב זה ותגובתם הייתה:
"מדובר במשפחה המוכרת ומטופלת ברווחה במשך שנים רבות. כבר בקיץ נודע לרווחה כי המשפחה מתגוררת באוהל בחוף הים, על אף העובדה כי למשפחה יש דירת עמיגור ברובע ו', אך היא לא משלמת את התשלומים השוטפים. נערכו מספר ביקורים באוהל בה היא מתגוררת וניכר כי המשפחה התארגנה לסיפוק הצרכים הבסיסיים של הילדים.
ב-5/8/09, התקיימה ועדה אודות הבנות והומלץ על הוצאה חוץ ביתית עבור שתי הבנות הגדולות וסידור הבת הקטנה בצהרון רב תכליתי (עד 19:00). האם צברה חוב למעון בו שולבה הילדה. הובהר לה כי הילדה לא יכולה לשהות עוד בחוף הים ואם זה יימשך נאלץ לפעול באמצעים החוקיים. במקביל יצאה פנייה לבית המשפט שיכיר בילדי האם כקטינים נזקקים".
כך הייתה תגובת הרווחה לאשדוד נט בסוף 2009.
לאחר שהבנתי שמהרווחה לא תבוא הישועה, החלטתי לטפל אישית באתי כדי לתת לה נקודת זינוק חדשה  לחיים שפויים: פסקת הסיום של הכתבה שכתבתי על אתי
הסדרתי מידית את נושא החובות לדירה באופן שהיא וילדיה יוכלו לחזור ולגור בדירה.
בקשתי מידידה טובה שלי שתצא איתה לקניות ותדאג שיהיה לה כל טוב בבית.
כמו כן שתצא עמה לשופיינג ותרכוש לה ולילדיה קולקציית ביגוד ראויה.
את הילדה בת ה3.5 דאגתי להחזיר לגן, ואגב הגננת סיפרה לי שמדובר בילדה מחוננת והיא שמחה לשמוע שהיא חוזרת לגן ולצהרון.
משם נסעתי עם רעייתי לבקר את 2 בנותיה של אתי בבית האומנה באשקלון.
למרות שהמקום נראה מטופח מאוד, דמעות עלו בעיניי – הכיצד הילדות נקרעות מזרועות אימן אל מקום זר, באמצע החיים, באמצע הלימודים.
שוחחתי עם האחראים שנראו לי אנשים טובים מאוד והם הבטיחו לי שהן ישתלבו תוך זמן קצר.
דאגתי שאתי תיסע לבקר אותן ביום שישי עם מתנות. אתי ספרה לי על המפגש המרגש עם הבנות. היא פרצה בבכי מר ורק בקושי הצלחתי להסתיר ממנה את דמעותיי.
פניתי לידידה טובה שלי, לבנת אלבו,הבעלים של חנויות קסטרו באשדוד, בקשתי שתשמש כמנטורית של אתי ותעסיק אותה במקום כעובדת מהשורה וליבנת עשתה זאת בשמחה ומכל הלב ואף דאגה לעדכן אותי הכיצד היא משתלבת בעבודה. מסתבר שהיא הפכה לעובדת מצטיינת. אתי בזמן שעבדה בחנות קסטרו
חודש לאחר מכן, אתי נשמעה הכי מאושרת בעולם:
"אני כל כך מאושרת עד כדי שאני מרגישה כאילו אני ישנה בגן של ורדים ומרוב שכיף לי אני רוצה לנשק את הקירות של הבית".
כך היא אמרה לי בהתלהבות גדולה.
התקופה שהיא עבדה בקסטרו, ללא גיבנות של חובות ועם הבנות בבית, הייתה התקופה היפה ביותר בחייה.
מה החלום שלך שאלתי אותה והיא ענתה:
"לראות את עצמי עוד שנה עם כל הילדים בבית כשאני דואגת להם ומעניקה להם את מה שהם צריכים".
זאת הייתה בקשתה הצנועה, זה היה חלומה.
שמחתי שהיא נמצאת בחלום. סימנתי V בסיפוק ומאז לא שמעתי ממנה.
ביום ראשון בלילה ה 14/9/2014, אתי התאבדה: כתבנו עופר אשטוקר מדווח באשדוד נט על מקרה טרגי – אתי בראיון למגזין
"צוותים של מד"א וכוננים של איחוד הצלה לכיש הוזעקו הלילה לרובע ו' באשדוד, זאת בעקבות דיווח על נפילה מגובה רב. לצוותי הרפואה שהגיעו למקום לא נותר אלה לקבוע את מותה של האישה, אימא לילדים קטנים. צוותים של זק"א הגיעו למקום וטיפלו בזירה. במשטרה בודקים אם מדובר בנפילה או קפיצה מגובה".
למחרת בבוקר הסתבר לי שמדובר באתי. שמאז נולדו לה 2 ילדים נוספים ובסה"כ היו לה שישה ילדים. אחת מהן, בת ה16 ראתה את המראה המזעזע – אימא שוכבת על רצפת הבטון לאחר הנפילה.
ליבי נקרע ושאלת השאלות ניקרה בי שוב ושוב – אילו רק הייתה מתקשרת אלי..???.
יצאתי לברר מה קרה עם אתי מאז חורף 2009?
עברו 3.5 שנים – אתי הכירה בן זוג חדש והולידה לו 2 תינוקות נוספים. השכנים מספרים שכל הילדים מחונכים, מטופחים, מטופלים היטב ושהיא שמרה עליהם כמו במעטה צמר גפן.
חברה מספרת:
"התקופה שהיא עבדה בחנות הבגדים קסטרו הייתה התקופה היפה בחייה, היא הייתה שמחה, היא חזרה לחיים".
 אולם עם הזמן היא חזרה אט אט למקום אותו היא הכי מכירה הכי טוב מאז נולדה – אל עולם המצוקה.
שכנות ספרו שהיא הייתה מאוד ממורמרת מהחיים, עברה תלאות קשים עם בן זוגה, אך חששה מאוד מכל אזכור השם של הרווחה.
אתי עברה משברים נפשיים עד כדי אשפוזים במרכז לבריאות נפש. היא אף ניסתה להתאבד קודם לכן וגם איימה שתעשה כן (למה אף אחד לא התריע ולא עשה משהו בנדון???).
חברה טובה אחרת מספרת:

"הרגשנו ממנה שהיא פחדה כל הזמן, הייתה במצוקה, אמרה חצאי מילים והייתה צריכה כל הזמן עזרה אך תמיד קונן בה הפחד שייקחו ממנה את הילדים. היא הייתה  בנאדם אבוד".

טרגדיית השבעה של אתי:
רציתי ללכת אל ביתה של אתי ברובע ו' כדי לנחם בשבעה ולשאול לשלום הילדים. מסתבר שגם בשבעה אין לה נחת. האם מתאבלת על אתי בביתה שברובע ב', האחות התארגנה לשבעה בביתה שברובע ג' ובן זוגה של אתי עם הבנות נמצאים בביתה של אתי ברובע ו'.
מה יהיה עם הילדות הקטנות?
האם הבנות הגדולות (האחת חיילת והשנייה תלמידת תיכון) יצליחו לשנות את גורלן ולצאת ממעגל המצוקה? מה יהיה עם הבנות הקטנות???
האם אתי דאוד ז"ל, ממרומי השמיים תוכל לעזור לילדיה הרבה יותר מאשר יכלה לעשות כן כבשר ודם?
אני רוצה להאמין שהסבל שהיא עברה עוד מינקותה  נועד כדי לזכות אותה להיות מלאך שומר לילדיה. מלאך שילווה אותם בכל אשר ילכו ויעניק להם גורל טוב יותר, הרבה יותר טוב….הרבה, הרבה יותר טוב….אמן!
אשדוד נט

כב' השופט איתי הרמלין – פגיעה לא מידתית בזכויות יסוד חוקתיות לכבוד ולחירות מחייבת את המדינה בתשלום פיצוי – לורי שם טוב נ' מדינת ישראל – פס"ד ת"ק 3758-06-14

פסק דין ת"ק 3758-06-14 לורי שם טוב נ' מדינת ישראל – "פגיעה לא מידתית בזכויות היסוד החוקתיות לכבוד ולחירות מחייבת את המדינה בתשלום פיצויים", קובץ pdf

התובעת לורי שם טוב, השתתפה ביום 18.5.14 בדיון בעניינה בבימ"ש לענייני משפחה בר"ג בפני הש' נפתלי שילה. במהלך הדיון שהתקיים בדלתיים סגורות, חשד שילה כי שם טוב מקליטה את הדיון ומצלמת אותו ואולי אף מתכוונת לפרסם את אשר הקליטה.

לאחר הדיון נעצרה שם טוב ע"י מאבטחי בית המשפט והוחזקה באיזור פתוח לקהל של בית המשפט למשך כשעתיים ועשרים דקות כשהיא אזוקה בידיה – חלק מן הזמן כשהידיים מוחזקות מאחורי הגב וחלק מן הזמן מלפנים.

בסיום פרק זמן זה הגיעו אנשי משטרת מרחב דן לביהמ"ש ולקחו את שם טוב לחקירה בתחנה.

בחקירה לא נמצאו ראיות לביסוס החשדות שהוזכרו לעיל.

שם טוב טענה כי מעצרה בוצע בחוסר סמכות ובאלימות, והיא היתה אזוקה ללא סיבה והוצגה אזוקה לעין כל במשך זמן ממושך. בגין כל אלה תבעה מהמדינה פיצוי של 5,000 ש"ח.

השופט הרמלין קבע קבע שהמאבטחת מרינה אוסיפוב, אינה אמינה, וציין בסעיף 11 לפסק הדין:

"ספקות גדולים התעוררו אצלי באשר לנוסח ההודעה על העיכוב שהשמיעה המאבטחת באוזני גב' שם טוב – האם הוזכרה רק הקלטה או גם החשד בצילום הדיון."

השופט קבע בנוסף:

"הראיות שסקרתי לעיל שכנעו אותי כי גב' שם טוב הוחזקה עצורה ואזוקה במשך כשעתיים ועשרים דקות בבית המשפט לענייני משפחה מבלי שבוצעה פעילות חקירתית כלשהי לבירור החשד נגדה, וזאת בהמתנה לשוטרי משטרת ישראל, שהוזמנו על ידי המאבטחים בטלפון כדי שיקחו אותה לחקירה. כל זאת, כאשר תחנת המשטרה נמצאת בסמוך ממש לבית המשפט.

חלק מן הזמן הייתה גב' שם טוב אזוקה כשידיה מאחורי גבה וחלק מן הזמן היו ידיה אזוקות לפני גופה.

עוד השתכנעתי גם כי משך הזמן שבו הוזחקה גב' שם טוב אזוקה בבית המשפט הוא משך הזמן הרגיל שבו מתעכב הטיפול במי שנעצרים בבית משפט זה.

השתכנעתי עוד שלמעט התנגדות פיזית לעצם אזיקתה לא נקטה גב' שם טוב לאורך האירוע כלשהו אלימות כלשהי."

השופט פסק בסעיף 18:

"החוק אינו אוסר על הקלטת דיון. כאמור לעיל, אין בכך כדי לקבוע שאמנם עברה עבירה זו, ואזכיר כי בסיום החקירה לא נמצא דבר."

כפי שעולה מפסק הדין, המאבטחים פעלו בניגוד להוראות החוק המפורשות ופגעו בצורה לא מידתית בזכויות היסוד החוקתיות של התובעת לכבוד ולחירות. עובדה זו מעידה כאלף עדים על התנהגות חסרת השליטה והרסן של מרינה אוסיפוב, מאבטחת אלימה ומסוכנת לציבור הלקוחות המגיעים לדיון בבית המשפט לענייני משפחה רמת גן. השופט פסק כי על המדינה לפצות את שם טוב בסך 2,200 ש"ח.

לורי שם טוב יוצגה על ידי משה הלוי.

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט - המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט – המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט - המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט – המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט - המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט – המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט - המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט – המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט - המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט – המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט - המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט – המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט - המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט – המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט - המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט – המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט - המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט – המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט - המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט – המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט - המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט – המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט - המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט – המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

 קישורים:

עו"ד לא ייצג את בתיהמ"ש בתביעה קטנה – ת"ק 3758-06-14 לורי שם טוב נ' מרינה אוסיפוב ואח' | איתמר לוין, News1.co.il

משטרת רמת גן ביצעה מעצר שווא הזוי של אמא החושפת את פשעי משרד הרווחה

עו"ד יוסי נקר מומחה במשפט חוק ונוער הגיש תלונה נוספת נגד עו"ס יהודית פינקלשטיין לשכת רווחה פתח-תקווה

גם אם זה לא יעזור. הגשתי תלונה.

לכבוד

מר מאיר כהן, ח"כ

שר הרווחה

רח' קפלן 2,

קרית בן גוריון, ירושלים

א.נ.,

הנדון: תלונה נוספת נגד לשכת רווחה איכילוב פתח תקווה

מוגשת בזו תלונה נוספת נגד לשכת רווחה פתח תקווה.

1. ביום 24.4.14 מנעה עו"ס יהודית פינקלשטיין מהח"מ לייצג את לקוחו, XXX, בישיבת ועדת החלטה.

2. הנ"ל דרשה כי הח"מ לא ידבר בועדה מטעם לקוחותיו.

3. אציין כי בסעיף 6 למסקנות ועדת סילמן הובטח "הסדרה והבטחה של ייצוג משפטי על ידי המדינה למשפחות נזקקות (הורים וילדים) בדיוני הוועדות להגנת הילד" (שמם החדש של ועדות ההחלטה).

4. עו"ס יהודית פינקלשטיין טענה כי "מסקנות ועדת סילמן הן בגדר המלצות".

5. עו"ס יהודית פינקלשטיין טענה כי ועדת ההחלטה אינה ועדה משפטית.

6. עו"ס יהודית פינקלשטיין פגעה בזכויות הכי בסיסיות של הורים.

7. לצערי גיביתם את ההתנהלות של עו"ס יהודית פינקלשטיין. בתשובה לתלונתי, במכתב גב' שושנה שרי ג'יבלי מיום 18.6.14 בו נאמר מניעת השתתפות עו"ד בועדת החלטה היא "בהתאם לנהלים ולהנחיות של הוראת התע"ס 8.9 בנושא ועדות תכנון טיפול". גב' ג'יבלי טענה כי ועדת תכנון טיפול "הינה ועדה מקצועית ולא ועדה משפטית". גב' ג'יבלי טענה כי "דו"ח ועדת סילמן טרם יושם ולפיכך המחלקות פועלות בהתאם להוראות התע"ס".

8. אדגיש, טענות גב' ג'יבלי הם גיבוש של שטויות. ועדת תכנון טיפול היא ועדה משפטית.

9. אלא שהגיבוי שנתתם מהווה קרקע פוריה להתנהלות בלתי חוקית.

10. ביום 14.9.14 בבוקר ביטלה מחלקת הרווחה בפתח תקווה ישיבת ועדת החלטה שהיתה קבועה לשעה 13:00 משום כוונת הח"מ להשתתף בישיבה במסגרת תפקידו.

11. הישיבה בוטלה לאחר שהלקוח הודיע (באומץ) שהוא מתכוון להגיע עימי, וזאת לאחר שביום 9.9.14 הודיעה עו"ס מור ישי אברי ללקוח: "״אל תבוא עם עורך הדין שלך, הוא לא סימפטי. הוא יכול לבוא רק בתור אורח״.

12. כבוד השר, מעולם לא התיימרתי להיות סימפטי, לא כלפיך ולא כלפי אף אחת מעובדות הרווחה. אני מבצע את תפקידי, בלא מורא ובהגינות המלאה והראיה מספר הילדים שהחזרתי להוריהם.

13. כבוד השר, מחלקת הרווחה של עירית פתח תקווה ביזתה אותך ואת מנכ"ל משרדך ושמה אותכם ואת דבריכם בעניין ועדת סילמן ללעג ולקלס.

14. כפי שכבר כתבתי, התנהגות מחלקת הרווחה בפתח תקוה אינה חריגה בנוף מחלקות הרווחה ברחבי הארץ.

15. התפיסה כאילו ועדת החלטה אינה ועדה משפטית היא תפיסה מעוותת ולא נכונה. אמר כבר נשיא אחד של בית המשפט העליון בעבר "מלוא כל הארץ משפט".

16. אדוני השר, היה ברור לי שדו"ח ועדת סילמן לא ייושם והנה בדבר הכי פשוט שאינו מזקיק תקציבים, הוא לא מיושם. הרי יכולת לשנות את נוהלי המשרד מזמן. בשביל זה לא צריך את אישור הכנסת.

17. התנהלות המשרד בראשותך, הנותנת גיבוי לפגיעה בזכות האלמנטרית של הורים להיות מיוצגים, הינה לא פחות מפארסה אחת גדולה.

18. הנך נדרש לפתוח בבירור התלונה בהתאם לחוק.

בכבוד רב,

יוסי נקר, עו"ד

העתק:

עו"ד דורון ברזילי- ראש לשכת עורכי הדין – הגיע הזמן לעמדה ברורה של הלשכה בעיניין
עו"ד אתי שליכטר – יו"ר ועדת נזקקות ורווחה – לשכת עורכי הדין
מר יוסי סילמן, מנכ"ל משרד הרווחה

קישורים:

יהודית פינקלשטיין עו"ס מנהלת לשכת רווחה פתח-תקווה לא מאפשרת לעו"ד יוסי נקר לייצג משפחה בוועדת החלטה בטענה: "מסקנות ועדת סילמן הן בגדר המלצות"

זהירות! עו"ס יהודית פינקלשטיין לשכת רווחה פתח תקווה מחפשות ילדים כמשאב לסחר במסווה קידום המשפחה

יהודית פינקלשטיין עו"ס מלשכת רווחה פתח תקווה מסרבת להחזיר להורים כשירים ונורמטיביים את ילדיהם שהוצאו לאומנה

 יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה עובד על הציבור בעיניים – מסרב ליישם את המלצות הוועדה שהקים שפורסמה בהרחבה בתקשורת בחודש מרץ 2014

מאיר כהן שר הרווחה משקר את הציבור בתוכנית 'איזו מדינה' טוען שיושמו מסקנות ועדת סילמן בעוד שהמציאות מוכיחה בדיוק ההיפך

פק"ס קרן איפרגן, רונית יצחק ואורית גלעד – לשכת רווחה פתח תקווה מתעללות בקטינות חסרות ישע בשם 'טובת הילד'

שופטת הנוער רות בן חנוך יצאה לשיט תענוגות ב- 130 אלף ש"ח במהלכו נחבלה ופרשה מכס המשפט

צדיקים מלאכתם נעשית בידי הקב"ה.

השופטת רות בן חנוך נהגה להתעלל בהורים וילדיהם, ושימשה חותמת גומי של משרד הרווחה בהוצאת ילדים בכפיה למוסדות הרווחה, שם חוו הילדים פגיעות קשות, כמו גם ההורים. זו השופטת שאישרה את חטיפת ילדיה של האם לורי שם טוב ב- 6.1.09, וגרמה לילדיה ולאמא נזקים עצומים הנמשכים עד עצם היום הזה.

הקליקו על הקישורים הממחישים את הזוועות שחוללה רות בן חנוך לילדים והורים:

שופטת נוער רות בן חנוך – ניהול משפט ללא סמכות בניגוד לחוק ולכללים

שופטת רות בן חנוך – בית משפט לנוער – החלטה להוציא מהבית ילדי אלמנה עולה חדשה, מאובחנת לוקה בנפשה ללא ייצוג עו"ד ותרגום ראוי

שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי – רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער

רות בן חנוך המושחתת

השופטת רות בן-חנוך נחבלה בטיול ותובעת מאות אלפי שקלים

תביעה לא שגרתית: השופטת רות בן־חנוך טוענת שנחבלה במהלך שיט ותובעת פיצוי מחברת הטיולים על שבעקבות כך, לטענתה, נאלצה לפרוש מכס המשפט.

תביעות נזיקין שנולדו בעת נופש הן מאורע נפוץ. ישראלים רבים חוזרים מחו"ל בכעס רב על חברת הנסיעות שהזמינו ממנה את חופשתם, מה שהופך לתביעת פיצוי שמגיעה לבירור בבית המשפט. מאורע הרבה פחות נפוץ הוא תביעה כזו שחתומה עליה שופטת, שאף מקפידה לציין את העובדה הזאת כבר בסעיף הראשון בכתב התביעה.

מדובר בשופטת בית המשפט לנוער רות בן־חנוך, שתובעת מאות אלפי שקלים מחברת נסיעות בטענה להתרשלות שגרמה לפציעתה. לפי בן־חנוך, במהלך שיט נופש היא הוטחה בכוח ברהיט שהיה בתאה ונפלה על הרצפה. השופטת טוענת שהיעדר נקודות אחיזה בתוך התא שלה ובתאי האונייה בכלל הוא רשלנות של חברת התיירות. התביעה הוגשה לבית משפט השלום בירושלים נגד פלמינגו נסיעות ותיירות ונגד מדריך הטיולים ד"ר גילי חסקין.

 הטיול התקיים בדצמבר 2011 ובינואר 2012, ולדברי השופטת, היא שילמה עבורו 130 אלף שקל והוא אמור היה לכלול ביקור בדרום אמריקה ובאנטרקטיקה; עוד לדבריה, השתתפות בו לא כללה דרישה למיומנויות מיוחדות, להפך, הוא הוצג כנוח ונטול קשיים או סכנות. בסוף דצמבר, כשהאונייה עשתה דרכה לאנטרקטיקה, בעת ששטה בים גלי, השופטת קמה ממיטתה כדי להגיע לתא השירותים, וכשניסתה לאחוז בדפנות התא כשלה ובשל גל או ים סוער נפלה ונפצעה. כך לטענתה.

את יתרת הטיול, אומרת השופטת, היא נאלצה להעביר בשכיבה, ולדבריה הנתבעים כשלו בארגון טיפול רפואי ראוי ורק אחרי ארבעה ימים היא הגיעה לארץ, "לאחר שטולטלה חבולה ושבורה מהקצה השני של העולם".

השופטת הגיעה לבית החולים איכילוב ושם אובחנו בגופה שברים בשש צלעות, שתי חוליות מרוסקות בעמוד השדרה, פגיעה בשכם ושבר בעצם הזנב.

לאחר יומיים של אשפוז היא שוחררה לביתה בהנחיה לנוח שבועיים. התאונה, כך לפי התביעה, הובילה אותה למצב של "אי־כושר מלא" למשך ארבעה חודשים, ולאחר ההחלמה הראשונית היא נאלצה להפחית את שעות עבודתה לחמש ביום. רופא שבדק אותה, לטענתה, קבע שהתאונה גרמה לה נכות של 23%, מה שבהמשך אילץ אותה, לטענתה, להקדים את פרישתה מכס המשפט ולסיים בכך קריירה רבת־שנים.

לפי התביעה, התפקיד השיפוטי נושא עמו אחריות כבדה, הדורשת השקעה עצומה של שעות עבודה, בחינת ראיות וריכוז ברמה גבוהה ביותר, "והדברים אמורים ביתר שאת כשמדובר בנוער, שם הכרעה שיפוטית חורצת גורלות של אנשים צעירים ומלווה אותם בשארית חייהם". טענת השופטת היא שחברת הנסיעות התרשלה בתכנון הטיול, לא נקטה אמצעי בטיחות ואף לא פעלה להזהיר אותה מפני ההשלכות של הפלגה בים גועש או לספק לה תא הכולל אמצעי מיגון נאותים.

השופטת תובעת את השבת הכספים ששילמה על הטיול (130 אלף שקל), הפסד השתכרות (85 אלף שקל), הוצאות רפואיות ועזרת הזולת (25 אלף שקל) ורכיב פיצוי, שעדיין לא נאמד, על כאב וסבל ואובדן השתכרות עתידי, לרבות הפסד פנסיה והוצאות רפואיות.

החברה הנתבעת מסרה בתגובה שטענותיה יפורטו בכתב ההגנה שתגיש.

העיתונאית לורי שם טוב, מעמידה עצמה כעדה במשפט זה, ותעיד כי לשופטת לא מגיע אגורה שחוקה אחת, שכן היא ביזתה את בית המשפט, כפרה בעבודתה, ופעלה בניגוד לדיני הוכחות, בניגוד לדיני ראיות ובניגוד לכללי הצדק הטבעי.

סוף דבר

רות בן חנוך קיבלה את התרופה שהגיע לה מידי בורא עולם.

ילד של אף אחד: כך מועבר יתום בין מסגרות ללא פתרון

ילד של אף אחד: כך מועבר יתום בין מסגרות ללא פתרון, דנה ויילר פולק, וואלה

אבי (שם בדוי), נער יתום בן 14 מראשון לציון, מצא עצמו בחודשים האחרונים מועבר מפנימייה לפנימייה וממסגרת למסגרת. בשל מחלוקת פנים-משרדית על מימון, אבי מופקר על ידי משרד הרווחה ומתגלגל בין מקומות זמניים כשפתרון קבוע לא נראה באופק. היום (רביעי) אמורה להתקבל החלטה בעניינו, לאחר שהועבר שוב למסגרת זמנית. אנה (שם בדוי), אם חד-הורית שהכירה את אבי לפני שנה והחליטה לקחת אותו תחת חסותה, איננה אופטימית.

ילד יתום בן 14 נע ממקום למקום

ילד יתום בן 14 נע ממקום למקום

אנה, אם לשלושה ילדים, הכירה את אבי לפני כשנה, כשהוא התחיל את שנת הלימודים בפנימייה בראשון לציון, העיר שבה הוא גם לומד. לפנימייה הועבר לאחר שהפנימייה הקודמת שבה שהה נסגרה. אנה, שמהווה עבורו קרן אור של ממש, החליטה להגיב על מודעה שבה פנו למשפחות המעוניינות לארח ילדי פנימיות.

"זה הילד שלי יותר ממה שהיה של מישהו אחר אי פעם",

אמרה אנה לוואלה! חדשות.

"הוא נכנס למשפחה ונוצר בינינו קשר חזק מאוד".

אך השתקמותו של אבי, ילד עם בעיות רגשיות מורכבות, נקטעה לאחר שבמהלך השנה הוחלט במשרד הרווחה – מסיבה שאינה ברורה – על העברתו לפנימיית "בית עומר" באשדוד, השייכת לאגף ילדים ונוער, ומרוחקת מביתה של אנה. "הפנימייה כאן הייתה אידיאלית", אמרה אנה, "כי היינו קרובים מאוד. היינו אוספים אותו לים, ולכל פעילות שעשינו. ואז, יום אחד, בלי להודיע לי, שלא לומר להתייעץ – כאילו אני כלום – הוא הועבר לפנימייה באשדוד. אם יש לו חום אני עוזבת הכול ונוסעת שעות לכל כיוון, אבל לאיש לא אכפת".

בתום שנת הלימודים הוחלט כי פנימיית "בית עומר" תיסגר גם היא בשל בעיות תקציב, ובמסיבת סוף השנה נרמז לאנה שכדאי שתיקח את אבי לביתה, "אחרת יישאר לבד ויבואו לקחת אותו". "הצוות בפנימייה היה צוות נהדר ובאמת היה אכפת לו", היא סיפרה. "מובן שלקחנו אותו, וככה חודשיים הוא שהה לסירוגין אצלנו ומעט בפנימייה, כשהם כביכול מחפשים לו מסגרת".

אך במשך חודשיים שלמים לא הצליחו במשרד הרווחה לאתר מקום חלופי לאבי. עם פתיחת שנת הלימודים הנוכחית הודיעו לאנה כי היות שכך הם פני הדברים, אבי יועבר למרכז שהייה זמני. אנה התנגדה לכך בתוקף. "אמרתי, 'לא עוד מקום חירום, אני אשאיר אותו אצלי ואתם תמצאו פתרון', אך איש לא התרגש".

אנה ציינה כי על אף רצונה, היא אינה מסוגלת לשכן את אבי בביתה יחד עם שלושת ילדיה. "לא נכון לו לגור אצלנו ואני לא מתפקדת היטב מול הילדים והעבודה", היא הסבירה. "יש לדאוג לאבי בצורה המיטבית. במשרד הרווחה ניסו להציע לי תשלום עבור החזקתו אצלנו, אך מעולם לא עשיתי את זה בשביל כסף ולא אעשה זאת".

העובדה כי לא נמצא מקום חלופי לאבי מקוממת במיוחד בשל העובדה שבמהלך הקיץ הציעו כמה גורמים בעיר כי הוא יועבר למסגרת פנימייה הקיימת בבית הספר "בית ארזים" בראשון לציון, שנמצא סמוך לביתה של אנה. אך במשרד הרווחה בחרו לדחות את ההצעה בטענה כי אבי שייך למסגרת של אגף ילד ונוער, ואילו פנימיית "בית ארזים" שייכת לאגף השיקום במשרד, כך שהדבר לא אפשרי. זאת, בשל מחלוקת על מימון שהייתו במקום. "זו טענה אבסורדית כי אבי זקוק לשיקום", טענה אנה. "הוא חי על תרופות ואינו יכול להיות במסגרת רגילה, הוא מכיר את המקום, אוהב את המקום, זה פשוט לא הגיוני לשלוח אותו למקומות אחרים בגלל ביורוקרטיה של המשרד".

"אבי הוא פנים ולא רק שם על נייר"

מיואשת, החליטה בשבוע שעבר אנה לעשות מעשה והודיעה למשרד הרווחה כי היא לוקחת את אבי לבית הספר עם מעט הציוד שלו, ובעצם מעבירה אותו לרשות רשויות הרווחה.

"באותו שבוע הבנתי שדוחקים אותי לפינות בעייתיות. בשלב הזה החלטתי לדבר בשפה שיבינו – איומים – בתקווה שזה יוביל למציאת פתרון. נכנסתי אתו אל המנהלת ובבכי אמרתי לה שאני עושה את זה כי אולי זו הדרך היחידה שבה משהו יזוז. בשקט אמרתי לה שאם אין מי שייקח אותו בארבע, אני מיד מגיעה".

באותו יום טלפנה מנהלת בית הספר לאנה ועדכנה אותה כי אושרו לאבי שלושה ימים במרכז קלט חירום הקיים באזור. השבוע תאזל מכסת שלושת הימים.

"עצוב, מכעיס ומקומם שלילד שאין לו נפש חיה בעולם, הרשויות מפנות את הגב בגלל מריבות ביורוקרטיות חסרות פשר", אמר ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד. "פנינו ללשכת שר הרווחה מאיר כהן, ואני מקווה שלא רק שידאגו לילד שיסודר מידית במסגרת, אלא שמישהו יערוך תהליך הפקת לקחים כיצד ילד הופקר בחודשיים האחרונים ומדוע פנימיות לילדים במצוקה נסגרות השכם והערב ואיש לא מביא בחשבון משמעות לגבי נפשם של הילדים שנמצאים באותם מקומות".

"אחרי כל העבודה שעשינו אתו, היום אני איאבק לשמר ולקדם אותו, כי הברגים הקטנים במערכת באמת מסייעים בכך", סיכמה אנה. "הם יודעים שאבי הוא פנים ולא רק שם על נייר כמו אלה שם למעלה – שמבחינתם זה חפץ שאין בעיה להעביר ממקום למקום".

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "השבוע תתכנס ועדת חריגים של משרד הרווחה הכוללת את השירותים השונים הרלוונטיים ותקבל החלטה בעניינו" של אבי.יצחק קדמן

ועדת חוק הנוער נזקקות ורווחה לשכת עורכי הדין – הצעת חוק הסעד (קיום ועדות וסדרי דין בהם בענייני קטינים, נזקקים, מפגרים, חולי נפש ונעדרים), תש"ע-2014

טיוטה ראשונית – הצעת חוק הסעד (קיום ועדות וסדרי דין בהם בענייני קטינים, נזקקים, מפגרים, חולי נפש ונעדרים), תש"ע-2014 – באדיבות עוה"ד אתי שליכטר – יו"ר ועדת חוק הנוער נזקקות ורווחה, ועו"ד יעקב בידור – סגן יו"ר ועדת חוק הנוער נזקקות ורווחה, קובץ pdf

עו"ד אתי שליכטר – ועדת חוק הנוער נזקקות ורווחה לשכת עורכי הדין – מטרות הייצוג

מטרות השינויי החקיקתי:

1. יצוג הולם קבוע בחוק – זכותו של לקוח הרווחה ו/או האחראי לו להיות מיוצג איננה ניתנת להתניה.

2. הפרדת סמכויות.

3. מיצוי טיפול בקהילה.

4. ניהול הוכחותa, הבאת ראיות לסתור וחקירות פק"ס בחוק.

5. ניהול תיק רווחה מסודר שמועבר לב"כ הצדדים – פקיד סעד המטפל, לרבות פקיד הסעד לסדרי דין המכין תסקיר בהתאם לצו ביהמ"ש יפעל בכפוף להוראות אלו: 

5.1 יפתח תיק ללקוח, ובו יתוייקו כל המסמכים והחומרים שנודעו לפקיד הסעד במהלך חקירתו.

5.2 תיק החקירה יהיה בהתאם לנוהל 140103, מבנה תיק חקירה, של משטרת ישראל.

5.3 כל חקירה שתיערך על ידי פקיד סעד תרשם על גבי דף חקירה.

5.4 מחיקת הכתוב תבוצע באמצעות מתחית קו דק על הכתוב בצורה שתאפשר לראות את הכתוב בו.

5.5 כל מסמך שהועבר ע"י בעל דין יתויייק וירשם בתיק.

5.6 ידיעות שיועברו שלא על ידי הלקוח ו/או האחראי לו, ירשמו בתיק על גבי טופס X בנספח א' לחוק, וירשמו באינדקס.

5.7 כל המסמכים והחומרים שבתיק הלקוח, לרבות של כל בני המשפחה המצויים בשליטת הרווחה שייעשה בהם שימוש לצורך הכנת תסקיר, יובאו לידיעת הלקוח ו/או האחראי לו, ויועברו לידיו תוך 14 ימים מדרישתם לכך.

5.8 אם לדעת פקיד הסעד, אין למסור מסמכים וחומרים המצויים בתיק הלקוח ו/או חלק מהם, ללקוח ו/או לאחראי לו, היות והמסירה תסכן את הלקוח יפנה פקיד הסעד לביהמ"ש לקבלת צו מתאים.

5.9 במצב בו פונה פקיד הסעד לבית המשפט לקבלת צו כאמור בס' 5.8 לעיל, יציג פקיד הסעד את כל המסמכים והחומרים המצויים בתיק בפני ביהמ"ש. ביהמ"ש יבדוק כל מסמך ויחליט האם יש לקבוע כי על מסמך ו/או חומרים כלשהם יש לקבוע חיסיון מפני אחד המעורבים בהליך.

5.10 בכל מצב בו יווחלט כי יש צורך בחיסיון כלפי אחד הצדדים להליך, תינתן לבאי כוחו הזכות לעיין ולקבל מסמכים וחומרים אלו, תוך התחייבויות בא הכוח לאי גילויים לצד שכלפיו קבע ביהמ"ש כי קיים צורך באי הגילוי.

עו"ד שני ליבמן, עו"ד יעקב בדור סגן יו"ר ועדת חוק הנוער, עו"ד אתי שליכטר יו"ר ועדת חוק הנוער, פרופ' ישראל צבי גילת - מלווה את הצעת חוק הסעד קיום וועדות וסדרי דין בהם בענייני קטינים , נזקקים, מפגרים, חולי נפש ונעדרים, תש"ע-2014

עו"ד שני ליבמן, עו"ד יעקב בדור סגן יו"ר ועדת חוק הנוער, עו"ד אתי שליכטר יו"ר ועדת חוק הנוער, פרופ' ישראל צבי גילת – מלווה את הצעת חוק הסעד קיום וועדות וסדרי דין בהם בענייני קטינים , נזקקים, מפגרים, חולי נפש ונעדרים, תש"ע-2014

ועדת חוק הנוער נזקקות ורווחה – הצעת חוק הסעד – מטרותיה ופרשנותה

דברי פתיחה עו"ד אתי שליכטר ופרופ' ישראל צבי גילת

ועדת חוק הנוער (נזקקות ורווחה) התכנסה ביום 7/9/14 בלשכת עורכי הדין, בהשתתפות: פרופ' ישראל צבי גילת, עו"ד אתי שליכטר – יו"ר ועדת חוק הנוער נזקקות ורווחה, עו"ד יעקב בידור – סגן יו"ר ועדה נזקקות ורווחה, עו"ד שני ליבמן, עו"ד יניב מויאל, עו"ד דנה בר נר, עו"ד תמר טסלר, עו"ד בת חן אבן מעמותת טבקה, עו"ד מאיה הרצברג אלון, עו"ד יהב פרדי, עו"ד צביה חן, עו"ד אופיר עומר, עו"ד שחר שוורץ, עו"ד רז משגב, עו"ד חני צ'רנובילסקי.

במרכז סדר היום, עומדת הצעת החוק שנכתבה על ידי חברי הוועדה, לשינוי סעיפי חוק הנוער המתירים בצורתם הנוכחית חופש פעולה בלתי סביר לעובדות הסוציאליות, עד כדי שכרון כוח של ממש, כשהן למעשה גם הרשות החוקרת גם הרשות השופטת וגם הרשות המבצעת, דבר שאינו עולה בקנה אחד לא עם מערכת המשפט וחוקיה, ולא עם המוסכמות החברתיות והמוסריות, דבר שגורם עוול לכלל האזרחים הזקוקים לשירותי הרווחה.

אנחנו בתור חברה בכלל ובתור עורכי דין בפרט, צריכים לעמוד מנגד תופעה זו ולמגר אותה מן השורש, לשם כך הוקמה ועדת חוק הנוער בלשכת עורכי הדין ולשם כך אנחנו מתכנסים לדיון בהצעת החוק שהוועדה מתכוונת להעביר.

כל עו"ד שתופעה זו מדאיגה אותו ומוכן לתת יד, להירתם, לתרום להיתרם ולשנות, מוזמן להצטרף אלינו בכלל ובפרט.

הוועדה התקיימה בנוכחות פרופ' צבי גילת.

עו"ד יניב מויאל:

בדמוקרטיה צריכה להיות הפרדת רשויות. הרשות השופטת היא עדיין הרשות השופטת, ובמקרה דנן הרשות השופטת פשוט מוותרת על תפקידה והופכת להיות חותמת גומי של הרשות המבצעת ועל זה אנחנו צריכים להילחם שהשופט יהיה שופט ולא בעצם עושה את דבריו של הרשות המבצעת. השופטים חוטאים בזה שהם חושבים שהם פקידות הרווחה. השופט לא צריך להיות פקידת רווחה. הוא צריך לחשוד בפקידת הרווחה, הוא צריך לשאול מה המניעים שלה, הוא צריך תמיד לבקר אותה עד הסוף כי היא הרשות המבצעת והיא יכולה להתעמר באזרח.

פרופ' צבי גילת: 

שופט לא יוכל אף פעם להיות לטובת הילד. השופט הוא בבואה שלך. הוא חסר הדרכה. אם תסתכל בוועדת שנבוים, אז ועדת שנבוים של יחידת הסיוע בבית המשפט לענייני משפחה קובעת שיש להדריך את השופט בעניינים של תסקירים ועניינים כאלו. פקידות הסעד התנגדו לכך וייבשו את יחידות הסיוע.

מה עושות היום יחידות הסיוע?

קישור, פישור, יישור-פישור וכישור, דהיינו הן לא עושות את תפקידן. ומי יושב שם? עורכי דין? גורמים בינלאומיים? לא. יושבים שם פקידי סעד, עובדים סוציאליים, זו הסיבה מדוע המצב הוא נורא. לשופט אין הדרכה. לפי טיוטת ועדת שנבוים היה צריך שלכל שופט יהיה לו תואר במדעי ההתנהגות. לא דווקא פסיכולוג, לא דווקא עובד סוציאלי. צריך לבדוק מה ההשכלה הלבר משפטית הקשורה למקצוע של שופטי בית משפט לענייני משפחה. הם עברו השתלמויות.

משתתפי פאנל חברי ועדת חוק הנוער נזקקות ורווחה לשכת עורכי הדין

פרופ' ישראל צבי גילת: צריך לבדוק את השכלת שופטי בית משפט לענייני משפחה

שופט לא יוכל אף פעם להיות לטובת הילד. השופט הוא בבואה שלך. הוא חסר הדרכה. אם תסתכל בוועדת שנבוים, אז ועדת שנבוים של יחידות הסיוע קובעת להדריך את השופט בעניינים של תסקירים ועניינים כאלו. פקידות הסעד התנגדו לכך וייבשו את יחידות הסיוע.

מה עושות היום יחידות הסיוע?

קישור, פישור, יישור-פישור וכישור, דהיינו הן לא עושות את תפקידן. ומי יושב שם? עורכי דין? גורמים בינלאומיים? לא. יושבים שם פקידי סעד, עובדים סוציאליים, זו הסיבה מדוע המצב הוא נורא. לשופט אין הדרכה. לפי טיוטת ועדת שנבוים היה צריך שלכל שופט יהיה לו תואר במדעי ההתנהגות. לא דווקא פסיכולוג, לא דווקא עובד סוציאלי. צריך לבדוק מה ההשכלה הלבר משפטית הקשורה למקצוע של שופטי בית משפט לענייני משפחה. הם עברו השתלמויות.

פרופ' ישראל צבי גילת: לבקש מביהמ"ש לפרסם פסקי דין בתיקי חוק ונוער

אתם יכולים להצביע על פסק דין של בית משפט לנוער, היכן הוא מפורסם? תשאלו את השופטים מבימ"ש מחוזי מדוע ערעורים על פסקי דין מבית משפט לנוער לא מתפרסמים? על עוה"ד לבקש מבית המשפט לנוער לפרסם את פסקי הדין.

עו"ד שני ליבמן מומחית בדיני משפחה וחוק ונוער טיפול והשגחה: מדוע לא מגישים בג"ץ על התכנסות ועדות החלטה?

מדוע לא מגישים בג"ץ על התכנסות ועדות החלטה של משרד הרווחה?

פרופ' ישראל צבי גילת: הצעת חוק הסעד קיום וועדות וסדרי דין

הצעת החוק היא בעצם הרחבת החוק משנת 1955, כאשר בעצם אנחנו חושבים שצריך להרחיב את ועדת החלטה גם לגבי בית המשפט לענייני משפחה ולא רק לבתי משפט לנוער. כשיש איזה שהוא דבר שקשור לטיפול בילדים שהוא מחוץ לעולם המשפט, שזה לא כסף ולא משהו שנקרא מזונות ולא החזקת ילדים, אלא ממש עניין סוציאלי, זה צריך להיות תחת המעטפת של ועדת החלטה, כמו שאתם מבינים צריכים להישמע בה דעות ולא כולן משפטיות. אנחנו רק פריזמה קטנה מהחיים. אנחנו לא מבינים בשיטות טיפול, אבל אנחנו רוצים שיהיה משפטן שיטפל באופן מושכל בועדה.

ההבדל בתפקידים בין פקידי סעד לסדרי דין, פקידי סעד לחוק הנוער ופקידי סעד לאימוץ.

פרופ' ישראל צבי גילת: פקידות סעד יודעות שהן לא בסדר

שאלתי את פקידת הסעד הראשית "האם היית רוצה שיטפלו בנכדים שלך, בדרך שאת מטפלת באחרים?" אז היא ענתה "אבל אין לנו כסף".

פקידות הסעד יודעות שהן לא בסדר.

עד לאחרונה לא היה להן מעקב אלקטרוני על ילדים שהוצאו מהבית. מה קרה עם הילד שהוציאו אותו מהבית ושמו אותו במוסד? עד לפני חצי שנה לא היה שום מעקב.

פרופ' בנבנישתי אמר לי בוא ניכנס לגינזך של משרד הרווחה ונבדוק את התיקים, אמרתי לו שזה אסור, צריך לבקש אישור מנשיא בית המשפט השלום לנוער, וקיבלתי אישור. ניגשתי לשופט שיינפלד והוא הראה לי את התיקים בלשכה שלו, שם ראיתי תיק שיש בו תיאור ושורה קצרה. הנוסח היה בערך: "ההורים מתגרשים ועל הילדים ללכת לויצ"ו".

את זה בעצם פקידות הסעד רצו למנוע, שאי אפשר יהיה לעיין בתיק. מתברר שעבדו בתיקים בהרכב חסר, מי שעבד שם זה אדם שהוא לא פקיד סעד. משרד הרווחה לא רצו להכניס עורכי דין לוועדות.

עו"ד אתי שליכטר: יש לערוך חקירות לפקידות הסעד ואז היד תהיה פחות קלה על ההדק

המטרה הראשונה של החוק היא היצוג והמטרה השניה היא שיאפשרו לנו לערוך חקירות על התסקירים של פקידות הסעד, אנחנו מגיעים לבית המשפט במצב של חוסר יכולת להתמודד עם אותו תסקיר. אנחנו רוצים להגיע למצב שפקידות הסעד תדענה שהן הולכות להיחקר על אותו תסקיר, הן הולכות להיחקר על מה שהן אומרות.

מה אנחנו רוצים לשנות? מיד יעבור עו"ד רז משגב סעיף-סעיף בהצעת החוק.

פקידות הסעד תדענה מראש שהן הולכות להיחקר על התסקיר שלהן ואז היד שלהן תהיינה פחות קלה על ההדק.

פקידות הסעד מגיעות למצב שהן אומרות "אין לנו דרך אחרת, אנחנו מיצינו את הטיפול בקהילה. אין לי את העזרה לתת לטיפול בקהילה, רק להוציא את הילד מהבית".

פרופ' צבי ישראל גילת: פרופ' שמיט לעבודה סוציאלית מהאוניברסיטה העברית, נתן את הבסיס העובדתי ואמר שבשליש מהמקרים היה אפשר לתת לילדים את התמיכה בקהילה ולא להוציא אותם מהבית.

עו"ד אתי שליכטר: פקידת הסעד אומרת לנו, כי אין להם תקציב לטפל בילד בתוך הקהילה בגלל חוסר תקציב. להוציא ילד מהסיבה הזו?

פקידות הסעד מעמידות את בית המשפט במצב או ששולחים את הילד לפנימיה או שאנחנו עוזבים את הילד.

%d בלוגרים אהבו את זה: