עו"ד יוסי נקר מומחה במשפט חוק ונוער הגיש תלונה נוספת נגד עו"ס יהודית פינקלשטיין לשכת רווחה פתח-תקווה

גם אם זה לא יעזור. הגשתי תלונה.

לכבוד

מר מאיר כהן, ח"כ

שר הרווחה

רח' קפלן 2,

קרית בן גוריון, ירושלים

א.נ.,

הנדון: תלונה נוספת נגד לשכת רווחה איכילוב פתח תקווה

מוגשת בזו תלונה נוספת נגד לשכת רווחה פתח תקווה.

1. ביום 24.4.14 מנעה עו"ס יהודית פינקלשטיין מהח"מ לייצג את לקוחו, XXX, בישיבת ועדת החלטה.

2. הנ"ל דרשה כי הח"מ לא ידבר בועדה מטעם לקוחותיו.

3. אציין כי בסעיף 6 למסקנות ועדת סילמן הובטח "הסדרה והבטחה של ייצוג משפטי על ידי המדינה למשפחות נזקקות (הורים וילדים) בדיוני הוועדות להגנת הילד" (שמם החדש של ועדות ההחלטה).

4. עו"ס יהודית פינקלשטיין טענה כי "מסקנות ועדת סילמן הן בגדר המלצות".

5. עו"ס יהודית פינקלשטיין טענה כי ועדת ההחלטה אינה ועדה משפטית.

6. עו"ס יהודית פינקלשטיין פגעה בזכויות הכי בסיסיות של הורים.

7. לצערי גיביתם את ההתנהלות של עו"ס יהודית פינקלשטיין. בתשובה לתלונתי, במכתב גב' שושנה שרי ג'יבלי מיום 18.6.14 בו נאמר מניעת השתתפות עו"ד בועדת החלטה היא "בהתאם לנהלים ולהנחיות של הוראת התע"ס 8.9 בנושא ועדות תכנון טיפול". גב' ג'יבלי טענה כי ועדת תכנון טיפול "הינה ועדה מקצועית ולא ועדה משפטית". גב' ג'יבלי טענה כי "דו"ח ועדת סילמן טרם יושם ולפיכך המחלקות פועלות בהתאם להוראות התע"ס".

8. אדגיש, טענות גב' ג'יבלי הם גיבוש של שטויות. ועדת תכנון טיפול היא ועדה משפטית.

9. אלא שהגיבוי שנתתם מהווה קרקע פוריה להתנהלות בלתי חוקית.

10. ביום 14.9.14 בבוקר ביטלה מחלקת הרווחה בפתח תקווה ישיבת ועדת החלטה שהיתה קבועה לשעה 13:00 משום כוונת הח"מ להשתתף בישיבה במסגרת תפקידו.

11. הישיבה בוטלה לאחר שהלקוח הודיע (באומץ) שהוא מתכוון להגיע עימי, וזאת לאחר שביום 9.9.14 הודיעה עו"ס מור ישי אברי ללקוח: "״אל תבוא עם עורך הדין שלך, הוא לא סימפטי. הוא יכול לבוא רק בתור אורח״.

12. כבוד השר, מעולם לא התיימרתי להיות סימפטי, לא כלפיך ולא כלפי אף אחת מעובדות הרווחה. אני מבצע את תפקידי, בלא מורא ובהגינות המלאה והראיה מספר הילדים שהחזרתי להוריהם.

13. כבוד השר, מחלקת הרווחה של עירית פתח תקווה ביזתה אותך ואת מנכ"ל משרדך ושמה אותכם ואת דבריכם בעניין ועדת סילמן ללעג ולקלס.

14. כפי שכבר כתבתי, התנהגות מחלקת הרווחה בפתח תקוה אינה חריגה בנוף מחלקות הרווחה ברחבי הארץ.

15. התפיסה כאילו ועדת החלטה אינה ועדה משפטית היא תפיסה מעוותת ולא נכונה. אמר כבר נשיא אחד של בית המשפט העליון בעבר "מלוא כל הארץ משפט".

16. אדוני השר, היה ברור לי שדו"ח ועדת סילמן לא ייושם והנה בדבר הכי פשוט שאינו מזקיק תקציבים, הוא לא מיושם. הרי יכולת לשנות את נוהלי המשרד מזמן. בשביל זה לא צריך את אישור הכנסת.

17. התנהלות המשרד בראשותך, הנותנת גיבוי לפגיעה בזכות האלמנטרית של הורים להיות מיוצגים, הינה לא פחות מפארסה אחת גדולה.

18. הנך נדרש לפתוח בבירור התלונה בהתאם לחוק.

בכבוד רב,

יוסי נקר, עו"ד

העתק:

עו"ד דורון ברזילי- ראש לשכת עורכי הדין – הגיע הזמן לעמדה ברורה של הלשכה בעיניין
עו"ד אתי שליכטר – יו"ר ועדת נזקקות ורווחה – לשכת עורכי הדין
מר יוסי סילמן, מנכ"ל משרד הרווחה

קישורים:

יהודית פינקלשטיין עו"ס מנהלת לשכת רווחה פתח-תקווה לא מאפשרת לעו"ד יוסי נקר לייצג משפחה בוועדת החלטה בטענה: "מסקנות ועדת סילמן הן בגדר המלצות"

זהירות! עו"ס יהודית פינקלשטיין לשכת רווחה פתח תקווה מחפשות ילדים כמשאב לסחר במסווה קידום המשפחה

יהודית פינקלשטיין עו"ס מלשכת רווחה פתח תקווה מסרבת להחזיר להורים כשירים ונורמטיביים את ילדיהם שהוצאו לאומנה

 יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה עובד על הציבור בעיניים – מסרב ליישם את המלצות הוועדה שהקים שפורסמה בהרחבה בתקשורת בחודש מרץ 2014

מאיר כהן שר הרווחה משקר את הציבור בתוכנית 'איזו מדינה' טוען שיושמו מסקנות ועדת סילמן בעוד שהמציאות מוכיחה בדיוק ההיפך

פק"ס קרן איפרגן, רונית יצחק ואורית גלעד – לשכת רווחה פתח תקווה מתעללות בקטינות חסרות ישע בשם 'טובת הילד'

שופטת הנוער רות בן חנוך יצאה לשיט תענוגות ב- 130 אלף ש"ח במהלכו נחבלה ופרשה מכס המשפט

צדיקים מלאכתם נעשית בידי הקב"ה.

השופטת רות בן חנוך נהגה להתעלל בהורים וילדיהם, ושימשה חותמת גומי של משרד הרווחה בהוצאת ילדים בכפיה למוסדות הרווחה, שם חוו הילדים פגיעות קשות, כמו גם ההורים. זו השופטת שאישרה את חטיפת ילדיה של האם לורי שם טוב ב- 6.1.09, וגרמה לילדיה ולאמא נזקים עצומים הנמשכים עד עצם היום הזה.

הקליקו על הקישורים הממחישים את הזוועות שחוללה רות בן חנוך לילדים והורים:

שופטת נוער רות בן חנוך – ניהול משפט ללא סמכות בניגוד לחוק ולכללים

שופטת רות בן חנוך – בית משפט לנוער – החלטה להוציא מהבית ילדי אלמנה עולה חדשה, מאובחנת לוקה בנפשה ללא ייצוג עו"ד ותרגום ראוי

שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי – רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער

רות בן חנוך המושחתת

השופטת רות בן-חנוך נחבלה בטיול ותובעת מאות אלפי שקלים

תביעה לא שגרתית: השופטת רות בן־חנוך טוענת שנחבלה במהלך שיט ותובעת פיצוי מחברת הטיולים על שבעקבות כך, לטענתה, נאלצה לפרוש מכס המשפט.

תביעות נזיקין שנולדו בעת נופש הן מאורע נפוץ. ישראלים רבים חוזרים מחו"ל בכעס רב על חברת הנסיעות שהזמינו ממנה את חופשתם, מה שהופך לתביעת פיצוי שמגיעה לבירור בבית המשפט. מאורע הרבה פחות נפוץ הוא תביעה כזו שחתומה עליה שופטת, שאף מקפידה לציין את העובדה הזאת כבר בסעיף הראשון בכתב התביעה.

מדובר בשופטת בית המשפט לנוער רות בן־חנוך, שתובעת מאות אלפי שקלים מחברת נסיעות בטענה להתרשלות שגרמה לפציעתה. לפי בן־חנוך, במהלך שיט נופש היא הוטחה בכוח ברהיט שהיה בתאה ונפלה על הרצפה. השופטת טוענת שהיעדר נקודות אחיזה בתוך התא שלה ובתאי האונייה בכלל הוא רשלנות של חברת התיירות. התביעה הוגשה לבית משפט השלום בירושלים נגד פלמינגו נסיעות ותיירות ונגד מדריך הטיולים ד"ר גילי חסקין.

 הטיול התקיים בדצמבר 2011 ובינואר 2012, ולדברי השופטת, היא שילמה עבורו 130 אלף שקל והוא אמור היה לכלול ביקור בדרום אמריקה ובאנטרקטיקה; עוד לדבריה, השתתפות בו לא כללה דרישה למיומנויות מיוחדות, להפך, הוא הוצג כנוח ונטול קשיים או סכנות. בסוף דצמבר, כשהאונייה עשתה דרכה לאנטרקטיקה, בעת ששטה בים גלי, השופטת קמה ממיטתה כדי להגיע לתא השירותים, וכשניסתה לאחוז בדפנות התא כשלה ובשל גל או ים סוער נפלה ונפצעה. כך לטענתה.

את יתרת הטיול, אומרת השופטת, היא נאלצה להעביר בשכיבה, ולדבריה הנתבעים כשלו בארגון טיפול רפואי ראוי ורק אחרי ארבעה ימים היא הגיעה לארץ, "לאחר שטולטלה חבולה ושבורה מהקצה השני של העולם".

השופטת הגיעה לבית החולים איכילוב ושם אובחנו בגופה שברים בשש צלעות, שתי חוליות מרוסקות בעמוד השדרה, פגיעה בשכם ושבר בעצם הזנב.

לאחר יומיים של אשפוז היא שוחררה לביתה בהנחיה לנוח שבועיים. התאונה, כך לפי התביעה, הובילה אותה למצב של "אי־כושר מלא" למשך ארבעה חודשים, ולאחר ההחלמה הראשונית היא נאלצה להפחית את שעות עבודתה לחמש ביום. רופא שבדק אותה, לטענתה, קבע שהתאונה גרמה לה נכות של 23%, מה שבהמשך אילץ אותה, לטענתה, להקדים את פרישתה מכס המשפט ולסיים בכך קריירה רבת־שנים.

לפי התביעה, התפקיד השיפוטי נושא עמו אחריות כבדה, הדורשת השקעה עצומה של שעות עבודה, בחינת ראיות וריכוז ברמה גבוהה ביותר, "והדברים אמורים ביתר שאת כשמדובר בנוער, שם הכרעה שיפוטית חורצת גורלות של אנשים צעירים ומלווה אותם בשארית חייהם". טענת השופטת היא שחברת הנסיעות התרשלה בתכנון הטיול, לא נקטה אמצעי בטיחות ואף לא פעלה להזהיר אותה מפני ההשלכות של הפלגה בים גועש או לספק לה תא הכולל אמצעי מיגון נאותים.

השופטת תובעת את השבת הכספים ששילמה על הטיול (130 אלף שקל), הפסד השתכרות (85 אלף שקל), הוצאות רפואיות ועזרת הזולת (25 אלף שקל) ורכיב פיצוי, שעדיין לא נאמד, על כאב וסבל ואובדן השתכרות עתידי, לרבות הפסד פנסיה והוצאות רפואיות.

החברה הנתבעת מסרה בתגובה שטענותיה יפורטו בכתב ההגנה שתגיש.

העיתונאית לורי שם טוב, מעמידה עצמה כעדה במשפט זה, ותעיד כי לשופטת לא מגיע אגורה שחוקה אחת, שכן היא ביזתה את בית המשפט, כפרה בעבודתה, ופעלה בניגוד לדיני הוכחות, בניגוד לדיני ראיות ובניגוד לכללי הצדק הטבעי.

סוף דבר

רות בן חנוך קיבלה את התרופה שהגיע לה מידי בורא עולם.

ילד של אף אחד: כך מועבר יתום בין מסגרות ללא פתרון

ילד של אף אחד: כך מועבר יתום בין מסגרות ללא פתרון, דנה ויילר פולק, וואלה

אבי (שם בדוי), נער יתום בן 14 מראשון לציון, מצא עצמו בחודשים האחרונים מועבר מפנימייה לפנימייה וממסגרת למסגרת. בשל מחלוקת פנים-משרדית על מימון, אבי מופקר על ידי משרד הרווחה ומתגלגל בין מקומות זמניים כשפתרון קבוע לא נראה באופק. היום (רביעי) אמורה להתקבל החלטה בעניינו, לאחר שהועבר שוב למסגרת זמנית. אנה (שם בדוי), אם חד-הורית שהכירה את אבי לפני שנה והחליטה לקחת אותו תחת חסותה, איננה אופטימית.

ילד יתום בן 14 נע ממקום למקום

ילד יתום בן 14 נע ממקום למקום

אנה, אם לשלושה ילדים, הכירה את אבי לפני כשנה, כשהוא התחיל את שנת הלימודים בפנימייה בראשון לציון, העיר שבה הוא גם לומד. לפנימייה הועבר לאחר שהפנימייה הקודמת שבה שהה נסגרה. אנה, שמהווה עבורו קרן אור של ממש, החליטה להגיב על מודעה שבה פנו למשפחות המעוניינות לארח ילדי פנימיות.

"זה הילד שלי יותר ממה שהיה של מישהו אחר אי פעם",

אמרה אנה לוואלה! חדשות.

"הוא נכנס למשפחה ונוצר בינינו קשר חזק מאוד".

אך השתקמותו של אבי, ילד עם בעיות רגשיות מורכבות, נקטעה לאחר שבמהלך השנה הוחלט במשרד הרווחה – מסיבה שאינה ברורה – על העברתו לפנימיית "בית עומר" באשדוד, השייכת לאגף ילדים ונוער, ומרוחקת מביתה של אנה. "הפנימייה כאן הייתה אידיאלית", אמרה אנה, "כי היינו קרובים מאוד. היינו אוספים אותו לים, ולכל פעילות שעשינו. ואז, יום אחד, בלי להודיע לי, שלא לומר להתייעץ – כאילו אני כלום – הוא הועבר לפנימייה באשדוד. אם יש לו חום אני עוזבת הכול ונוסעת שעות לכל כיוון, אבל לאיש לא אכפת".

בתום שנת הלימודים הוחלט כי פנימיית "בית עומר" תיסגר גם היא בשל בעיות תקציב, ובמסיבת סוף השנה נרמז לאנה שכדאי שתיקח את אבי לביתה, "אחרת יישאר לבד ויבואו לקחת אותו". "הצוות בפנימייה היה צוות נהדר ובאמת היה אכפת לו", היא סיפרה. "מובן שלקחנו אותו, וככה חודשיים הוא שהה לסירוגין אצלנו ומעט בפנימייה, כשהם כביכול מחפשים לו מסגרת".

אך במשך חודשיים שלמים לא הצליחו במשרד הרווחה לאתר מקום חלופי לאבי. עם פתיחת שנת הלימודים הנוכחית הודיעו לאנה כי היות שכך הם פני הדברים, אבי יועבר למרכז שהייה זמני. אנה התנגדה לכך בתוקף. "אמרתי, 'לא עוד מקום חירום, אני אשאיר אותו אצלי ואתם תמצאו פתרון', אך איש לא התרגש".

אנה ציינה כי על אף רצונה, היא אינה מסוגלת לשכן את אבי בביתה יחד עם שלושת ילדיה. "לא נכון לו לגור אצלנו ואני לא מתפקדת היטב מול הילדים והעבודה", היא הסבירה. "יש לדאוג לאבי בצורה המיטבית. במשרד הרווחה ניסו להציע לי תשלום עבור החזקתו אצלנו, אך מעולם לא עשיתי את זה בשביל כסף ולא אעשה זאת".

העובדה כי לא נמצא מקום חלופי לאבי מקוממת במיוחד בשל העובדה שבמהלך הקיץ הציעו כמה גורמים בעיר כי הוא יועבר למסגרת פנימייה הקיימת בבית הספר "בית ארזים" בראשון לציון, שנמצא סמוך לביתה של אנה. אך במשרד הרווחה בחרו לדחות את ההצעה בטענה כי אבי שייך למסגרת של אגף ילד ונוער, ואילו פנימיית "בית ארזים" שייכת לאגף השיקום במשרד, כך שהדבר לא אפשרי. זאת, בשל מחלוקת על מימון שהייתו במקום. "זו טענה אבסורדית כי אבי זקוק לשיקום", טענה אנה. "הוא חי על תרופות ואינו יכול להיות במסגרת רגילה, הוא מכיר את המקום, אוהב את המקום, זה פשוט לא הגיוני לשלוח אותו למקומות אחרים בגלל ביורוקרטיה של המשרד".

"אבי הוא פנים ולא רק שם על נייר"

מיואשת, החליטה בשבוע שעבר אנה לעשות מעשה והודיעה למשרד הרווחה כי היא לוקחת את אבי לבית הספר עם מעט הציוד שלו, ובעצם מעבירה אותו לרשות רשויות הרווחה.

"באותו שבוע הבנתי שדוחקים אותי לפינות בעייתיות. בשלב הזה החלטתי לדבר בשפה שיבינו – איומים – בתקווה שזה יוביל למציאת פתרון. נכנסתי אתו אל המנהלת ובבכי אמרתי לה שאני עושה את זה כי אולי זו הדרך היחידה שבה משהו יזוז. בשקט אמרתי לה שאם אין מי שייקח אותו בארבע, אני מיד מגיעה".

באותו יום טלפנה מנהלת בית הספר לאנה ועדכנה אותה כי אושרו לאבי שלושה ימים במרכז קלט חירום הקיים באזור. השבוע תאזל מכסת שלושת הימים.

"עצוב, מכעיס ומקומם שלילד שאין לו נפש חיה בעולם, הרשויות מפנות את הגב בגלל מריבות ביורוקרטיות חסרות פשר", אמר ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד. "פנינו ללשכת שר הרווחה מאיר כהן, ואני מקווה שלא רק שידאגו לילד שיסודר מידית במסגרת, אלא שמישהו יערוך תהליך הפקת לקחים כיצד ילד הופקר בחודשיים האחרונים ומדוע פנימיות לילדים במצוקה נסגרות השכם והערב ואיש לא מביא בחשבון משמעות לגבי נפשם של הילדים שנמצאים באותם מקומות".

"אחרי כל העבודה שעשינו אתו, היום אני איאבק לשמר ולקדם אותו, כי הברגים הקטנים במערכת באמת מסייעים בכך", סיכמה אנה. "הם יודעים שאבי הוא פנים ולא רק שם על נייר כמו אלה שם למעלה – שמבחינתם זה חפץ שאין בעיה להעביר ממקום למקום".

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "השבוע תתכנס ועדת חריגים של משרד הרווחה הכוללת את השירותים השונים הרלוונטיים ותקבל החלטה בעניינו" של אבי.יצחק קדמן

ועדת חוק הנוער נזקקות ורווחה לשכת עורכי הדין – הצעת חוק הסעד (קיום ועדות וסדרי דין בהם בענייני קטינים, נזקקים, מפגרים, חולי נפש ונעדרים), תש"ע-2014

טיוטה ראשונית – הצעת חוק הסעד (קיום ועדות וסדרי דין בהם בענייני קטינים, נזקקים, מפגרים, חולי נפש ונעדרים), תש"ע-2014 – באדיבות עוה"ד אתי שליכטר – יו"ר ועדת חוק הנוער נזקקות ורווחה, ועו"ד יעקב בידור – סגן יו"ר ועדת חוק הנוער נזקקות ורווחה, קובץ pdf

עו"ד אתי שליכטר – ועדת חוק הנוער נזקקות ורווחה לשכת עורכי הדין – מטרות הייצוג

מטרות השינויי החקיקתי:

1. יצוג הולם קבוע בחוק – זכותו של לקוח הרווחה ו/או האחראי לו להיות מיוצג איננה ניתנת להתניה.

2. הפרדת סמכויות.

3. מיצוי טיפול בקהילה.

4. ניהול הוכחותa, הבאת ראיות לסתור וחקירות פק"ס בחוק.

5. ניהול תיק רווחה מסודר שמועבר לב"כ הצדדים – פקיד סעד המטפל, לרבות פקיד הסעד לסדרי דין המכין תסקיר בהתאם לצו ביהמ"ש יפעל בכפוף להוראות אלו: 

5.1 יפתח תיק ללקוח, ובו יתוייקו כל המסמכים והחומרים שנודעו לפקיד הסעד במהלך חקירתו.

5.2 תיק החקירה יהיה בהתאם לנוהל 140103, מבנה תיק חקירה, של משטרת ישראל.

5.3 כל חקירה שתיערך על ידי פקיד סעד תרשם על גבי דף חקירה.

5.4 מחיקת הכתוב תבוצע באמצעות מתחית קו דק על הכתוב בצורה שתאפשר לראות את הכתוב בו.

5.5 כל מסמך שהועבר ע"י בעל דין יתויייק וירשם בתיק.

5.6 ידיעות שיועברו שלא על ידי הלקוח ו/או האחראי לו, ירשמו בתיק על גבי טופס X בנספח א' לחוק, וירשמו באינדקס.

5.7 כל המסמכים והחומרים שבתיק הלקוח, לרבות של כל בני המשפחה המצויים בשליטת הרווחה שייעשה בהם שימוש לצורך הכנת תסקיר, יובאו לידיעת הלקוח ו/או האחראי לו, ויועברו לידיו תוך 14 ימים מדרישתם לכך.

5.8 אם לדעת פקיד הסעד, אין למסור מסמכים וחומרים המצויים בתיק הלקוח ו/או חלק מהם, ללקוח ו/או לאחראי לו, היות והמסירה תסכן את הלקוח יפנה פקיד הסעד לביהמ"ש לקבלת צו מתאים.

5.9 במצב בו פונה פקיד הסעד לבית המשפט לקבלת צו כאמור בס' 5.8 לעיל, יציג פקיד הסעד את כל המסמכים והחומרים המצויים בתיק בפני ביהמ"ש. ביהמ"ש יבדוק כל מסמך ויחליט האם יש לקבוע כי על מסמך ו/או חומרים כלשהם יש לקבוע חיסיון מפני אחד המעורבים בהליך.

5.10 בכל מצב בו יווחלט כי יש צורך בחיסיון כלפי אחד הצדדים להליך, תינתן לבאי כוחו הזכות לעיין ולקבל מסמכים וחומרים אלו, תוך התחייבויות בא הכוח לאי גילויים לצד שכלפיו קבע ביהמ"ש כי קיים צורך באי הגילוי.

עו"ד שני ליבמן, עו"ד יעקב בדור סגן יו"ר ועדת חוק הנוער, עו"ד אתי שליכטר יו"ר ועדת חוק הנוער, פרופ' ישראל צבי גילת - מלווה את הצעת חוק הסעד קיום וועדות וסדרי דין בהם בענייני קטינים , נזקקים, מפגרים, חולי נפש ונעדרים, תש"ע-2014

עו"ד שני ליבמן, עו"ד יעקב בדור סגן יו"ר ועדת חוק הנוער, עו"ד אתי שליכטר יו"ר ועדת חוק הנוער, פרופ' ישראל צבי גילת – מלווה את הצעת חוק הסעד קיום וועדות וסדרי דין בהם בענייני קטינים , נזקקים, מפגרים, חולי נפש ונעדרים, תש"ע-2014

ועדת חוק הנוער נזקקות ורווחה – הצעת חוק הסעד – מטרותיה ופרשנותה

דברי פתיחה עו"ד אתי שליכטר ופרופ' ישראל צבי גילת

ועדת חוק הנוער (נזקקות ורווחה) התכנסה ביום 7/9/14 בלשכת עורכי הדין, בהשתתפות: פרופ' ישראל צבי גילת, עו"ד אתי שליכטר – יו"ר ועדת חוק הנוער נזקקות ורווחה, עו"ד יעקב בידור – סגן יו"ר ועדה נזקקות ורווחה, עו"ד שני ליבמן, עו"ד יניב מויאל, עו"ד דנה בר נר, עו"ד תמר טסלר, עו"ד בת חן אבן מעמותת טבקה, עו"ד מאיה הרצברג אלון, עו"ד יהב פרדי, עו"ד צביה חן, עו"ד אופיר עומר, עו"ד שחר שוורץ, עו"ד רז משגב, עו"ד חני צ'רנובילסקי.

במרכז סדר היום, עומדת הצעת החוק שנכתבה על ידי חברי הוועדה, לשינוי סעיפי חוק הנוער המתירים בצורתם הנוכחית חופש פעולה בלתי סביר לעובדות הסוציאליות, עד כדי שכרון כוח של ממש, כשהן למעשה גם הרשות החוקרת גם הרשות השופטת וגם הרשות המבצעת, דבר שאינו עולה בקנה אחד לא עם מערכת המשפט וחוקיה, ולא עם המוסכמות החברתיות והמוסריות, דבר שגורם עוול לכלל האזרחים הזקוקים לשירותי הרווחה.

אנחנו בתור חברה בכלל ובתור עורכי דין בפרט, צריכים לעמוד מנגד תופעה זו ולמגר אותה מן השורש, לשם כך הוקמה ועדת חוק הנוער בלשכת עורכי הדין ולשם כך אנחנו מתכנסים לדיון בהצעת החוק שהוועדה מתכוונת להעביר.

כל עו"ד שתופעה זו מדאיגה אותו ומוכן לתת יד, להירתם, לתרום להיתרם ולשנות, מוזמן להצטרף אלינו בכלל ובפרט.

הוועדה התקיימה בנוכחות פרופ' צבי גילת.

עו"ד יניב מויאל:

בדמוקרטיה צריכה להיות הפרדת רשויות. הרשות השופטת היא עדיין הרשות השופטת, ובמקרה דנן הרשות השופטת פשוט מוותרת על תפקידה והופכת להיות חותמת גומי של הרשות המבצעת ועל זה אנחנו צריכים להילחם שהשופט יהיה שופט ולא בעצם עושה את דבריו של הרשות המבצעת. השופטים חוטאים בזה שהם חושבים שהם פקידות הרווחה. השופט לא צריך להיות פקידת רווחה. הוא צריך לחשוד בפקידת הרווחה, הוא צריך לשאול מה המניעים שלה, הוא צריך תמיד לבקר אותה עד הסוף כי היא הרשות המבצעת והיא יכולה להתעמר באזרח.

פרופ' צבי גילת: 

שופט לא יוכל אף פעם להיות לטובת הילד. השופט הוא בבואה שלך. הוא חסר הדרכה. אם תסתכל בוועדת שנבוים, אז ועדת שנבוים של יחידת הסיוע בבית המשפט לענייני משפחה קובעת שיש להדריך את השופט בעניינים של תסקירים ועניינים כאלו. פקידות הסעד התנגדו לכך וייבשו את יחידות הסיוע.

מה עושות היום יחידות הסיוע?

קישור, פישור, יישור-פישור וכישור, דהיינו הן לא עושות את תפקידן. ומי יושב שם? עורכי דין? גורמים בינלאומיים? לא. יושבים שם פקידי סעד, עובדים סוציאליים, זו הסיבה מדוע המצב הוא נורא. לשופט אין הדרכה. לפי טיוטת ועדת שנבוים היה צריך שלכל שופט יהיה לו תואר במדעי ההתנהגות. לא דווקא פסיכולוג, לא דווקא עובד סוציאלי. צריך לבדוק מה ההשכלה הלבר משפטית הקשורה למקצוע של שופטי בית משפט לענייני משפחה. הם עברו השתלמויות.

משתתפי פאנל חברי ועדת חוק הנוער נזקקות ורווחה לשכת עורכי הדין

פרופ' ישראל צבי גילת: צריך לבדוק את השכלת שופטי בית משפט לענייני משפחה

שופט לא יוכל אף פעם להיות לטובת הילד. השופט הוא בבואה שלך. הוא חסר הדרכה. אם תסתכל בוועדת שנבוים, אז ועדת שנבוים של יחידות הסיוע קובעת להדריך את השופט בעניינים של תסקירים ועניינים כאלו. פקידות הסעד התנגדו לכך וייבשו את יחידות הסיוע.

מה עושות היום יחידות הסיוע?

קישור, פישור, יישור-פישור וכישור, דהיינו הן לא עושות את תפקידן. ומי יושב שם? עורכי דין? גורמים בינלאומיים? לא. יושבים שם פקידי סעד, עובדים סוציאליים, זו הסיבה מדוע המצב הוא נורא. לשופט אין הדרכה. לפי טיוטת ועדת שנבוים היה צריך שלכל שופט יהיה לו תואר במדעי ההתנהגות. לא דווקא פסיכולוג, לא דווקא עובד סוציאלי. צריך לבדוק מה ההשכלה הלבר משפטית הקשורה למקצוע של שופטי בית משפט לענייני משפחה. הם עברו השתלמויות.

פרופ' ישראל צבי גילת: לבקש מביהמ"ש לפרסם פסקי דין בתיקי חוק ונוער

אתם יכולים להצביע על פסק דין של בית משפט לנוער, היכן הוא מפורסם? תשאלו את השופטים מבימ"ש מחוזי מדוע ערעורים על פסקי דין מבית משפט לנוער לא מתפרסמים? על עוה"ד לבקש מבית המשפט לנוער לפרסם את פסקי הדין.

עו"ד שני ליבמן מומחית בדיני משפחה וחוק ונוער טיפול והשגחה: מדוע לא מגישים בג"ץ על התכנסות ועדות החלטה?

מדוע לא מגישים בג"ץ על התכנסות ועדות החלטה של משרד הרווחה?

פרופ' ישראל צבי גילת: הצעת חוק הסעד קיום וועדות וסדרי דין

הצעת החוק היא בעצם הרחבת החוק משנת 1955, כאשר בעצם אנחנו חושבים שצריך להרחיב את ועדת החלטה גם לגבי בית המשפט לענייני משפחה ולא רק לבתי משפט לנוער. כשיש איזה שהוא דבר שקשור לטיפול בילדים שהוא מחוץ לעולם המשפט, שזה לא כסף ולא משהו שנקרא מזונות ולא החזקת ילדים, אלא ממש עניין סוציאלי, זה צריך להיות תחת המעטפת של ועדת החלטה, כמו שאתם מבינים צריכים להישמע בה דעות ולא כולן משפטיות. אנחנו רק פריזמה קטנה מהחיים. אנחנו לא מבינים בשיטות טיפול, אבל אנחנו רוצים שיהיה משפטן שיטפל באופן מושכל בועדה.

ההבדל בתפקידים בין פקידי סעד לסדרי דין, פקידי סעד לחוק הנוער ופקידי סעד לאימוץ.

פרופ' ישראל צבי גילת: פקידות סעד יודעות שהן לא בסדר

שאלתי את פקידת הסעד הראשית "האם היית רוצה שיטפלו בנכדים שלך, בדרך שאת מטפלת באחרים?" אז היא ענתה "אבל אין לנו כסף".

פקידות הסעד יודעות שהן לא בסדר.

עד לאחרונה לא היה להן מעקב אלקטרוני על ילדים שהוצאו מהבית. מה קרה עם הילד שהוציאו אותו מהבית ושמו אותו במוסד? עד לפני חצי שנה לא היה שום מעקב.

פרופ' בנבנישתי אמר לי בוא ניכנס לגינזך של משרד הרווחה ונבדוק את התיקים, אמרתי לו שזה אסור, צריך לבקש אישור מנשיא בית המשפט השלום לנוער, וקיבלתי אישור. ניגשתי לשופט שיינפלד והוא הראה לי את התיקים בלשכה שלו, שם ראיתי תיק שיש בו תיאור ושורה קצרה. הנוסח היה בערך: "ההורים מתגרשים ועל הילדים ללכת לויצ"ו".

את זה בעצם פקידות הסעד רצו למנוע, שאי אפשר יהיה לעיין בתיק. מתברר שעבדו בתיקים בהרכב חסר, מי שעבד שם זה אדם שהוא לא פקיד סעד. משרד הרווחה לא רצו להכניס עורכי דין לוועדות.

עו"ד אתי שליכטר: יש לערוך חקירות לפקידות הסעד ואז היד תהיה פחות קלה על ההדק

המטרה הראשונה של החוק היא היצוג והמטרה השניה היא שיאפשרו לנו לערוך חקירות על התסקירים של פקידות הסעד, אנחנו מגיעים לבית המשפט במצב של חוסר יכולת להתמודד עם אותו תסקיר. אנחנו רוצים להגיע למצב שפקידות הסעד תדענה שהן הולכות להיחקר על אותו תסקיר, הן הולכות להיחקר על מה שהן אומרות.

מה אנחנו רוצים לשנות? מיד יעבור עו"ד רז משגב סעיף-סעיף בהצעת החוק.

פקידות הסעד תדענה מראש שהן הולכות להיחקר על התסקיר שלהן ואז היד שלהן תהיינה פחות קלה על ההדק.

פקידות הסעד מגיעות למצב שהן אומרות "אין לנו דרך אחרת, אנחנו מיצינו את הטיפול בקהילה. אין לי את העזרה לתת לטיפול בקהילה, רק להוציא את הילד מהבית".

פרופ' צבי ישראל גילת: פרופ' שמיט לעבודה סוציאלית מהאוניברסיטה העברית, נתן את הבסיס העובדתי ואמר שבשליש מהמקרים היה אפשר לתת לילדים את התמיכה בקהילה ולא להוציא אותם מהבית.

עו"ד אתי שליכטר: פקידת הסעד אומרת לנו, כי אין להם תקציב לטפל בילד בתוך הקהילה בגלל חוסר תקציב. להוציא ילד מהסיבה הזו?

פקידות הסעד מעמידות את בית המשפט במצב או ששולחים את הילד לפנימיה או שאנחנו עוזבים את הילד.

טובה פרי שופטת בימ"ש נוער ת"א התפטרה בעקבות שלטים שפורסמו ברחבי העיר ת"א המתעדים את פשעיה בחטיפת ילדים למוסדות הרווחה

ביום 8/9/14 התפטרה השופטת טובה פרי מתיק משפחה של האמא ד' ה' מת"א, לאחר שהאם תלתה שלטים ברחבי העיר תל אביב, המתעדים את קשריה המושחתים של השופטת טובה פרי עם משרד הרווחה בהוצאת קטינים מביתם למוסדות הרווחה, שם עברו התעללות.

לאם טענות קשות על התנהלות השופטת טובה פרי, ששימשה חותמת גומי להוצאת קטין מביתו שלא כדין וללא צורך, במקום לסייע לאמא לגדל את בנה בתוך הקהילה.

בתיק דנן, סירבה השופטת טובה פרי לקיים דיון הוכחות וסירבה לרשום את דברי האם בפרוטוקול בית המשפט.

עם התפטרותה של השופטת מתיק המשפחה, סלולה החזרת הקטין לזרועות אמו הטובה והאוהבת, ואנו מאחלים לה הצלחה גדולה.

יישר כוח לאם ושאפו ענקי על התושיה שגילתה בתליית השלטים המתעדים את פשעי משרד הרווחה והשופטת טובה פרי.

תזכורת:

שולה מאיר עו"ס לשכת רווחה אפיקים תל אביב חטפה ילד ספרדי מהוריו כשטובה פרי שופטת נוער שותפה לפשע ומטייחת – מחאת הורים מול בית ראש הממשלה בקיסריה להשבת הילדים החטופים

מוטי לייבל תחקירן: "השופטת טובה פרי פוסקת בלי למצמץ בעיניים על לקיחת ילדים מההורים שלהם"

כב' השופט שאול שוחט בימ"ש מחוזי ת"א – ביטל החלטה של השופטת טובה פרי מבימ"ש לנוער והורה על השבת קטינות להשגחת האם – עו"ד יוסי נקר ייצג את האם

טובה פרי שופטת בימ"ש לנוער ת"א – חריגה מסמכות והוצאת ילדות ממשמורת אימן שלא כדין

טובה פרי שופטת בימ"ש לנוער ת"א – הפגנה מול ביתה של פרי נגד חטיפות ילדים מהוריהם

שופטת נוער טובה פרי – הוצאת צו הגנה נגד אמא שלא תראה ילדיה בניגוד לחוק ולכללים

טובה פרי שופטת בימ"ש לנוער ניתקה אמא מילדיה בניגוד לחוק – השופט יהושוע גייפמן ביטל את החלטתה – ענ"א 42911-05-13

אורלי אהרוני מנהלת מחלקת רווחה חבל יבנה "אנו לא שומרים פרוטוקולים של ועדת החלטה"

לשכת רווחה חבל יבנה החליטו לפרק משפחה ללא סיבה.

האזינו למנהלת מחלקת רווחה שאומרת שהם לא שומרים תמלילים, ופרוטוקול שנכתב בכתב יד על ידי עו"ס לחוק הנוער. בהמשך כשהאב התעקש לקבל העתק מהפרוטוקול אמרה לו מנהלת מח' הרווחה "החומר בתיקים הוא פרטי שלי ואני לא רוצה לתת לך העתק".

ההורים פנו לרווחה מיוזמתם, ביקשו עזרה לבנם הסובל מבעיות רגשיות. מדובר בתלמיד ביה"ס מצטיין באומנויות. במקום עזרה, הם מצאו את עצמם נרדפים ע"י פקידות הסעד שהחליטו להוציא את הילד לפנימיה, בניגוד לרצונו של הילד, בניגוד לרצונם של הוריו.

בהמשך, הציעה פקידת הסעד אילנה דהן לאם להתגרש מהאבא, מאחר והוא לא משתף עימם פעולה "כדאי לך להתגרש".

קישורים:

אילנה דהן פק"ס לחוק הנוער לשכת רווחה עפולה במשפט האלמותי: "הילד צריך לקבל טיפול ומענה לצרכים שלו"

שר הרווחה פיטר את סימונה שטינמץ מתפקידה כפק"ס ראשית — איילה מאיר מונתה במקומה

שר הרווחה מאיר כהן פיטר את סימונה שטינמץ מתפקידה כפק"ס ראשית, לאור התלונות המרובות על התנהלותה הפוגענית במיזיד בהורים וילדים, סתירות ושקרים שכתבה בתסקירים, שדרדרו את אמון הציבור במשרד הידוע לשימצה מתחת לקווים האדומים.

איילה מאיר, מונתה במקומה.

אנו מאחלים לה הצלחה ובטוחים, כי נגיע עימה להבנות בכל הנוגע לצמצום הגעת הורים למרכזי קשר, הוצאת ילדים בכפיה מהוריהם ואי קביעת הסדרי ראיה בין הורים לילדיהם.

איילה מאיר פקידת סעד ראשית

איילה מאיר פקידת סעד ראשית

%d בלוגרים אהבו את זה: