אזהרת פסיכולוגית: ללי גרשנזון – מוזמנים להתלונן נגדה אצל עו"ד יונתן ברג תובע יחידת דין משמעתי משרד הבריאות

הורים יקרים שלום רב,

ללי גרשנזון, המתיימרת להיות "פסיכולוגית",  והמקבלת מינויים מטעם בית המשפט לאחר המלצות פקידות סעד, הובא לידיעתנו  מידע המעלה חשש שלפיו ללי גרשנזון, ביצעה אבחונים באופן לקוי הגורם נזק לקטינים ולהוריהם.

חלק ניכר מהאבחונים "המוזמנים" על-ידי פקידות סעד במשרד הרווחה מובאים לבית המשפט כאבחונים מקצועיים ונטולי פניות ולכן הם עלולים לגרום לקבלת החלטות שיפוטיות מוטעות.

על-מנת לברר היטב סוגיה זו מתבקשים הורים שנחשפו לכך להעביר לעו"ד יונתן ברגע – תובע יחידת דין משמעתי במשרד הבריאות, המידע לבדיקה.

המידע ייבדק באופן רציני ודיסקרטי ותוך שמירה על חסיון מקורות המידע.

נשמח, כמובן, לפרסם באם יופרכו החשדות.

פניות בכתב נא לשגר לדוא"ל yoni.berg@moh.health.gov.il

תלונה מספר 9 נגד ללי גרשנזון

תלונה מספר 9 נגד ללי גרשנזון

השופטת ניצה מימון שעשוע ביהמ"ש השלום פ"ת – החלטה מעולה בתיק הטרדה מאיימת ה"ט 62739-11-14 עירית פתח-תקווה נגד מוטי לייבל: "ניתן לומר כי קיים עניין ציבורי בפרסומים, למי שרואים עצמם נפגעים מפעילות עובדות סוציאליות לחוק הנוער בכלל, והעו"ס בפרט, בהתאם לסעיף 19 הנ"ל"

השופטת ניצה מימון שעשוע קבעה בהחלטה מעולה נגד פקידת הסעד קרן רונן איפרגן מלשכת רווחה פתח-תקווה:

"לעניין פרסומים באינטרנט, לא שוכנעתי כי הפרסומים, באתרים אליהם נכנסים רק המעוניינים בדבר, מהווים הטרדה מאיימת כמשמעותה בחוק, על אף התפרסות המושג על כל מעשה, לרבות פרסום ("הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא" – סעיף 2(א) לחוק). זאת מאחר שהחוק מחריג מגדר ההטרדות האסורות על פיו מעשים החוסים תחת ההגנות בסעיף 18(2)(ב) עד (ד) או (3) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, או בנסיבות שמהוות פטור מאחריות בהתאם להוראות סעיף 19 לחוק זה.

במקרה דנן, ניתן לומר כי קיים עניין ציבורי בפרסומים, למי שרואים עצמם נפגעים מפעילות עובדות סוציאליות לחוק הנוער בכלל, והעו"ס בפרט, בהתאם לסעיף 19 הנ"ל."

עיריית פתח-תקווה הוציאה צו הטרדה מאיימת בלתי חוקי נגד העיתונאי מוטי לייבל. סעיף 2(א) לחוק למניעת הטרדה מאיימת מדבר על הטרדת אדם ולא הטרדת רשות עירונית. העיתונאי הבהיר זאת בבקשה שהגיש ביום 3/12/14.

במהלך הדיון הודתה פקידת הסעד, כי שיקרה בתצהיר כשכתבה שהעיתונאי "מזכיר את בנותיה בכל הזדמנות", דבר שלא היה ולא נברא, וכן הודתה כי שיקרה כי העיתונאי קרא לה "רוצחת" קילל וגידף אותה, אמירות שקריות שנחתמו על ידה בתצהיר.

כבוד השופטת הוציאה צו הרחקה ל- 500 מ"ר ממקום מגוריה של פקידת הסעד קרן רונן איפרגן, קרי ניתן יהיה למחות בגינה הסמוכה לביתה של פקידת הסעד – בדיוק במקום בו הפגין העיתונאי מוטי לייבל.

קרן איפרגן ביקשה הרחקה של 1,000 מ"ר והסרת הפרסומים. השופטת, כאמור, קיבלה את כל טענותיו של העיתונאי מוטי לייבל שטען:

"אדוני לא מכיר את החוק, בית משפט השלום לא יכול להורות על הסרת פרסומים מהאינטרנט.

הוכח חד משמעית שהגב' שיקרה בתצהירים, לא נאמרו מילות נאצה, מילות גנאי, קללות או גידופים, לא נעשה שום דבר שמעודד אלימות כלפי הגברת.

כפי שראינו היא משתמשת בכוחה על מנת להוציא צווי הרחקה, מאיימת על כל מי שלא מוצא חן בעיניה דבריו או מעשיו. מה שלא הזכירה גב' איפרגן שבשתי הפעמים היא הזמינה משטרה, המשטרה הגיעה, בדקה תעודות זהות ותעודות עיתונאי, ואילו דברי הבלע של גב' איפרגן היה בהם שמץ מן הנכונות המשטרה היתה פועלת באותו הרגע.

הגברת היא עובדת ציבור וכשאר עובדי הציבור שאנו מפגינים מולם, ניתנת לי הזכות להפגין גם מולה, מצטט מתוך האגודה לזכויות האזרח, זכות ההפגנה. מגיש מספר עמודים בדבר זכות ההפגנה.

אני כעיתונאי וכפעיל חברתי רואה את עצמי בעל חובה מקצועית ומוסרית וחברתית לעשות את אשר אני עושה.

מכיוון שהוכח בפני כב' השופטת כי לא היו אף אחד מהסעיפים אשר בגינם הוצא צו ההטרדה, לא היו איומים, מעקבים, פגיעה בכל צורה, אבקש מכבוד השופטת להכריז על הצו כבקשת סרק, לבטל את כל ההליכים לאלתר.

כמו כן אני מבקש מהשופטת לפסוק הוצאות עבורי בגין תלונת השווא".

לקריאת ההחלטה הקליקו כאן:

החלטה ביהמ"ש השלום פ"ת שופטת ניצה מימון שעשוע – עירית פתח תקווה נגד מוטי לייבל ה"ט 62739-11-14: "ניתן לומר כי קיים עניין ציבורי בפרסומים, למי שרואים עצמם נפגעים מפעילות עובדות סוציאליות לחוק הנוער בכלל, והעו"ס בפרט, בהתאם לסעיף 19 הנ"ל", קובץ pdf

החלטה ביהמ"ש השלום פ"ת שופטת ניצה מימון שעשוע - עירית פתח תקווה נגד מוטי לייבל ה"ט 62739-11-14: "ניתן לומר כי קיים עניין ציבורי בפרסומים, למי שרואים עצמם נפגעים מפעילות עובדות סוציאליות לחוק הנוער בכלל, והעו"ס בפרט, בהתאם לסעיף 19 הנ"ל"

החלטה ביהמ"ש השלום פ"ת שופטת ניצה מימון שעשוע – עירית פתח תקווה נגד מוטי לייבל ה"ט 62739-11-14: "ניתן לומר כי קיים עניין ציבורי בפרסומים, למי שרואים עצמם נפגעים מפעילות עובדות סוציאליות לחוק הנוער בכלל, והעו"ס בפרט, בהתאם לסעיף 19 הנ"ל"

החלטה ביהמ"ש השלום פ"ת שופטת ניצה מימון שעשוע - עירית פתח תקווה נגד מוטי לייבל ה"ט 62739-11-14: "ניתן לומר כי קיים עניין ציבורי בפרסומים, למי שרואים עצמם נפגעים מפעילות עובדות סוציאליות לחוק הנוער בכלל, והעו"ס בפרט, בהתאם לסעיף 19 הנ"ל"

החלטה ביהמ"ש השלום פ"ת שופטת ניצה מימון שעשוע – עירית פתח תקווה נגד מוטי לייבל ה"ט 62739-11-14: "ניתן לומר כי קיים עניין ציבורי בפרסומים, למי שרואים עצמם נפגעים מפעילות עובדות סוציאליות לחוק הנוער בכלל, והעו"ס בפרט, בהתאם לסעיף 19 הנ"ל"

החלטה ביהמ"ש השלום פ"ת שופטת ניצה מימון שעשוע - עירית פתח תקווה נגד מוטי לייבל ה"ט 62739-11-14: "ניתן לומר כי קיים עניין ציבורי בפרסומים, למי שרואים עצמם נפגעים מפעילות עובדות סוציאליות לחוק הנוער בכלל, והעו"ס בפרט, בהתאם לסעיף 19 הנ"ל"

החלטה ביהמ"ש השלום פ"ת שופטת ניצה מימון שעשוע – עירית פתח תקווה נגד מוטי לייבל ה"ט 62739-11-14: "ניתן לומר כי קיים עניין ציבורי בפרסומים, למי שרואים עצמם נפגעים מפעילות עובדות סוציאליות לחוק הנוער בכלל, והעו"ס בפרט, בהתאם לסעיף 19 הנ"ל"

 קישורים:

דוד גולן דובר משרד הרווחה מאבד שליטה ומוציא אצבע משולשת בתום דיון בו התבזתה פקידת הסעד קרן רונן איפרגן ביהמ"ש שלום פתח-תקווה

דוד גולן דובר ויח"צן משרד הרווחה ועובד איגוד העובדים הסוציאליים, נכח בדיון משפטי בו הגישה פקידת הסעד קרן רונן איפרגן, צו הטרדה מאיימת שקרי בשם עיריית פתח-תקווה נגד העיתונאי מוטי לייבל.

היחצ"ן שראה כיצד מתבזית פקידת הסעד השקרנית במהלך חקירה שביצע העיתונאי מוטי לייבל, איבד שליטה בתום הדיון המשפטי והוציא אצבע משולשת להורים ופעילים חברתיים שהיו נוכחים בדיון.

כך מתנהג דובר וחצ"ן משרד הרווחה, מוציא אצבע משולשת להורים, פלא שמנכ"ל משרד הרווחה התגלה כעבריין?

קישורים:

העיתונאי מוטי לייבל, פרויקטור "עושים שכונה לפקידת סעד" – מופע האימים של פקידת הסעד קרן רונן איפרגן מלשכת רווחה פתח-תקווה

הוגשה תלונה חמורה נגד פקידת הסעד קרן רונן איפרגן, לשכת רווחה פתח-תקווה על מרמה והונאה

העיתונאי מוטי לייבל בהפגנה מול הבית של פקידת הסעד קרן רונן איפרגן מלשכת רווחה פ"ת

עובדות סוציאליות בלשכת רווחה פתח-תקווה ישבתו מחר שעתיים – הציבור בקריאה נרגשת: "שבתו 30 שנה!"

קרן רונן איפרגן פקידת סעד מלשכת רווחה פתח-תקווה הגישה תלונה שקרית נגד אב גרוש וטענה שפינצ'ר לה את גלגלי הרכב שלה בתאריך 8/11/2014 – האב הציג דרכון המוכיח כי היה בחו"ל בתאריך זה

קרן רונן איפרגן פקידת סעד שקרנית ודוד גולן דובר משרד הרווחה - בית משפט שלום פתח-תקווה - פקידת הסעד שיקרה במהלך עדותה

קרן רונן איפרגן פקידת סעד שקרנית ודוד גולן דובר משרד הרווחה – בית משפט שלום פתח-תקווה – פקידת הסעד שיקרה במהלך עדותה

פרוטוקול דיון עירית פתח תקוה נגד העיתונאי מוטי לייבל – צו הטרדה מאיימת הזוי. גוף לא יכול לבקש צו הטרדה מאיימת על פי חוק. רק אדם פרטי, קובץ pdf

פרוטוקול דיון עירית פתח תקוה נגד העיתונאי מוטי לייבל - צו הטרדה מאיימת הזוי. גוף לא יכול לבקש צו הטרדה מאיימת על פי חוק. רק אדם פרטי

פרוטוקול דיון עירית פתח תקוה נגד העיתונאי מוטי לייבל – צו הטרדה מאיימת הזוי. גוף לא יכול לבקש צו הטרדה מאיימת על פי חוק. רק אדם פרטי

פרוטוקול דיון עירית פתח תקוה נגד העיתונאי מוטי לייבל - צו הטרדה מאיימת הזוי. גוף לא יכול לבקש צו הטרדה מאיימת על פי חוק. רק אדם פרטי

פרוטוקול דיון עירית פתח תקוה נגד העיתונאי מוטי לייבל – צו הטרדה מאיימת הזוי. גוף לא יכול לבקש צו הטרדה מאיימת על פי חוק. רק אדם פרטי

פרוטוקול דיון עירית פתח תקוה נגד העיתונאי מוטי לייבל - צו הטרדה מאיימת הזוי. גוף לא יכול לבקש צו הטרדה מאיימת על פי חוק. רק אדם פרטי

פרוטוקול דיון עירית פתח תקוה נגד העיתונאי מוטי לייבל – צו הטרדה מאיימת הזוי. גוף לא יכול לבקש צו הטרדה מאיימת על פי חוק. רק אדם פרטי

פרוטוקול דיון עירית פתח תקוה נגד העיתונאי מוטי לייבל - צו הטרדה מאיימת הזוי. גוף לא יכול לבקש צו הטרדה מאיימת על פי חוק. רק אדם פרטי

פרוטוקול דיון עירית פתח תקוה נגד העיתונאי מוטי לייבל – צו הטרדה מאיימת הזוי. גוף לא יכול לבקש צו הטרדה מאיימת על פי חוק. רק אדם פרטי

פרוטוקול דיון עירית פתח תקוה נגד העיתונאי מוטי לייבל - צו הטרדה מאיימת הזוי. גוף לא יכול לבקש צו הטרדה מאיימת על פי חוק. רק אדם פרטי

פרוטוקול דיון עירית פתח תקוה נגד העיתונאי מוטי לייבל – צו הטרדה מאיימת הזוי. גוף לא יכול לבקש צו הטרדה מאיימת על פי חוק. רק אדם פרטי

פרוטוקול דיון עירית פתח תקוה נגד העיתונאי מוטי לייבל - צו הטרדה מאיימת הזוי. גוף לא יכול לבקש צו הטרדה מאיימת על פי חוק. רק אדם פרטי

פרוטוקול דיון עירית פתח תקוה נגד העיתונאי מוטי לייבל – צו הטרדה מאיימת הזוי. גוף לא יכול לבקש צו הטרדה מאיימת על פי חוק. רק אדם פרטי

פרוטוקול דיון עירית פתח תקוה נגד העיתונאי מוטי לייבל - צו הטרדה מאיימת הזוי. גוף לא יכול לבקש צו הטרדה מאיימת על פי חוק. רק אדם פרטי

פרוטוקול דיון עירית פתח תקוה נגד העיתונאי מוטי לייבל – צו הטרדה מאיימת הזוי. גוף לא יכול לבקש צו הטרדה מאיימת על פי חוק. רק אדם פרטי

עו"ד יסמין גנדלמן הנהלת בתי משפט מסרבת להזדהות – כשהשתן עולה לראש לעובדת ציבור כך זה נשמע

השחצנות והיהירות של עובדת המדינה עו"ס יסמין גנדלמן – שברה שיא חדש של חוצפה.
יסמין גנדלמן סירבה להזדהות בטלפון ואמרה לזוכה בתיק בית משפט

"אנחנו לא נוהגים לדבר עם צדדים בתיקים. אני ממש מתנצלת אני לא יכולה להשיב לך. אני לא מדברת עם בעלי דין בתיקים. אני רוצה לברר אם אני יכולה לדבר איתך".

ובמה דברים אמורים?

לורי שם טוב תבעה עובדת מדינה על תקיפה ואיזוק שלא כדין ובעקבות כך ניתן פסק דין של כב' השופט איתי הרמלין המחייב את המדינה לפצות את התובעת בסך 2,200 ש"ח.

פרטי חשבון הבנק הועברו להנהלת בתי המשפט, אלא שאלו סירבו לשלם, והחלו במסכת בירוקרטיה בהם דרשו מסמכים המוכיחים כי פרטי חשבון הבנק שנמסרו להם – אכן שייכים לזוכה.
לורי שם טוב ביקשה לדעת על איזה נוהל או חוק מתבססת הדרישה להמצאת פרטי חשבון בנק, אולם יסמין גנדלמן טענה שהיא לא היועצת המשפטית שלה, וסירבה לשתף פעולה.

יסמין גנדלמן שיקרה בקשר לזהותה והכחישה כי שמה יסמין גנדלמן.

התנהלות יסמין גנדלמן, מדיפה ריח שחיתות וסירחון. השתן עלה לה לראש.

פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי - הוראת ביצוע תשלום לפקודת לורי שם טוב ת"ק 3758-06-14

פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי – הוראת ביצוע תשלום לפקודת לורי שם טוב ת"ק 3758-06-14

הנהלת בתי המשפט מחלקת תשלומים - עדכון פרטים פסק דין ת"ק 3758-06-14 לורי שם טוב נגד מדינת ישראל

הנהלת בתי המשפט מחלקת תשלומים – עדכון פרטים פסק דין ת"ק 3758-06-14 לורי שם טוב נגד מדינת ישראל

הנהלת בית המשפט תפצה על איזוק ממושך

הנהלת בית המשפט תפצה על איזוק ממושך

קישורים:

מערכת רווחה עם דעות קדומות: הסיכוי שעובדי הרווחה ימליצו על הוצאת ילד עני או מזרחי מביתו גדול יותר

הסיכוי שעובדי הרווחה ימליצו על הוצאת ילד עני או מזרחי מביתו גדול יותר – מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה שערך פרופ' גיא אנוש מצא כי כאשר המקרים זהים לחלוטין, עובדים סוציאליים ימליצו להוציא ילד עני מביתו פי שניים וחצי יותר מאשר ילד ממשפחה ענייה; ובאותו אופן: ימליצו פי שניים יותר להוציא ילד מזרחי לעומת ילד לא מזרחי, קובץ pdf

http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=GIEIH

עני או מזרחי? הסיכוי שיוציאו את ילדך מהבית גדול יותר, מחקר שנערך באוני' חיפה מצא כי במקרים זהים, הסיכוי שעובדים סוציאליים ימליצו להוציא ילד עני מביתו גדול פי כמה מהסיכוי שימליצו כך על ילד ממשפחה עשירה. מבחינת מעמד סוציו-אקונומי נמצא כי הסיכוי שילד ממוצא מזרחי יוצא מביתו גדול פי שניים מילד אשכנזי

הסיכוי שעובדים סוציאליים ימליצו על הוצאת ילד ממוצא מזרחי או עני מביתו גדול יותר מהסיכוי שיפעלו כך במקרים שבהם הילד אינו מגיע ממוצא זה או ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, אך נמצא בתנאי סיכון זהים – כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה.

"המצב הכלכלי ומוצא ההורה אינם אמורים להשפיע כשלעצמם על שיקול הדעת של העובד הסוציאלי, אך נמצא שהם כן משפיעים ובאופן משמעותי ומובהק".

אמר עורך המחקר, פרופ' גיא אנוש מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה.

בישראל חיים כיום 330 אלף ילדים ובני נוער במצבי סיכון ומצוקה הסובלים מהתעללות, מאלימות ומהזנחה, הנובעים מחוסר יכולתו של ההורה האחראי למלא את חובותיו כלפי הילד (בשל התמכרות לסמים, משבר גירושין, אבטלה או מחלה). במקרים שבהם הסיכון הוא חמור במיוחד, מערכת הרווחה מחליטה על הוצאת הילד מהבית, ומדי שנה מוצאים בישראל 11 אלף ילדים מבתיהם ומועברים למשפחות אומנה, לפנימיות ולמסגרות אחרות.

לפי פרופ' אנוש, ההחלטה על הוצאת ילד אמורה להיות קשורה ברמת הסיכון בלבד. במחקר הנוכחי ביקש הפרופ' לבדוק אם זהו אכן המצב. לשם כך ליקט כמה מקרים אמיתיים של ילדים בסיכון אשר הגיעו לרשויות הרווחה לדיון אם יש להוציאם מביתם.

עני או מזרחי

"לקחנו 20 תיאורי מקרה אמיתיים, ונתנו אותם לאנשי המקצוע כדי לשפוט לגבי רמת החומרה שלהם", סיפר פרופ' אנוש, "שימרנו את 12 המקרים שבהם הייתה הסכמה שהם אכן תואמים את הקטגוריות שרצינו לבחון: ארבעה מקרים של סיכון גבוה, ארבעה מקרים של סיכון עמום (בינוני) וארבעה מקרים של סיכון נמוך.

כל מקרה שויך בארבעה אופנים שונים: למשפחה אשכנזית מבוססת; למשפחה מזרחית מבוססת; למשפחה אשכנזית ענייה ולמשפחה מזרחית ענייה. עשינו זאת באמצעות סיפורי רקע ושמות משפחה מובחנים. המקרים חולקו ל-105 עובדים סוציאליים, כך שכל עובד קיבל בסופו של דבר שמונה מהמקרים".

מהממצאים עולה כי העובדים הסוציאליים המליצו על הוצאה מהבית רק ב-56% מהמקרים שנתפשו כסיכון גבוה לילד, וכמו כן המליצו על הוצאת הילד מביתו ב-12% מהמקרים של סיכון עמום. כצפוי, הם לא המליצו כלל להוציא את הילד מביתו במקרים של סיכון נמוך.

אולם התברר כי למוצא ולמעמד הסוציו-אקונומי הייתה השפעה רבה על החלטות העובדים הסוציאליים: במקרים של סיכון גבוה, ההמלצה להוציא ילד ממשפחה ממעמד כלכלי נמוך, הייתה גדולה פי שישה בהשוואה למקרים זהים שבהם המשפחה הייתה ממעמד בינוני או גבוה. במקרים אלה לא נמצאה השפעה למוצא.

במקרים של סיכון עמום נמצא כי השפיעו על ההחלטה גם המוצא וגם המעמד: העובדיםהסוציאליים המליצו להוציא ילד ממשפחה ממעמד כלכלי נמוך פי  2.5 בהשוואה להמלצתם לגבי ילד ממשפחה ממעמד מבוסס. בדומה, הם המליצו להוציא ילד ממשפחה מזרחית פי שניים יותר מאשר ממשפחה לא מזרחית.

"עובדים סוציאליים תופשים עוני כגורם סיכון, אך לכך עוד אפשר למצוא הסבר לוגי, אם כי לא נכון", אמר פרופ' אנוש, "הדבר חמור במקרים של הטיה על רקע של מוצא אתני, כאשר אין לכך שום צידוק. בהכשרה המקצועית של העובדים יש להדגיש את הרגישות הגבוהה הנדרשת ביחס למיעוטים כלכליים ואתניים, ולהבין כי הם מגיעים עם חוות דעת מוטה כלפי מגזרים אלו".

הסיכוי שעובדי הרווחה ימליצו על הוצאת ילד עני או מזרחי מביתו גדול יותר, מחקר חדש שערך פרופ' גיא אנוש מצא כי כאשר המקרים זהים לחלוטין עובדים סוציאליים ימליצו להוציא ילד עני מביתו פי שניים וחצי יותר מאשר ילד ממשפחה עניה; ובאותו אופן: ימליצו פי שניים יותר להוציא ילד מזרחי לעומת ילד לא מזרחי

הסיכוי שעובדי הרווחה ימליצו על הוצאת ילד עני או מזרחי מביתו גדול יותר, מחקר חדש שערך פרופ' גיא אנוש מצא כי כאשר המקרים זהים לחלוטין עובדים סוציאליים ימליצו להוציא ילד עני מביתו פי שניים וחצי יותר מאשר ילד ממשפחה עניה; ובאותו אופן: ימליצו פי שניים יותר להוציא ילד מזרחי לעומת ילד לא מזרחי

הסיכוי שעובדי הרווחה ימליצו על הוצאת ילד עני או מזרחי מביתו גדול יותר - מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה שערך פרופ' גיא אנוש מצא כי כאשר המקרים זהים לחלוטין, עובדים סוציאליים ימליצו להוציא ילד עני מביתו פי שניים וחצי יותר מאשר ילד ממשפחה ענייה; ובאותו אופן: ימליצו פי שניים יותר להוציא ילד מזרחי לעומת ילד לא מזרחי

הסיכוי שעובדי הרווחה ימליצו על הוצאת ילד עני או מזרחי מביתו גדול יותר – מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה שערך פרופ' גיא אנוש מצא כי כאשר המקרים זהים לחלוטין, עובדים סוציאליים ימליצו להוציא ילד עני מביתו פי שניים וחצי יותר מאשר ילד ממשפחה ענייה; ובאותו אופן: ימליצו פי שניים יותר להוציא ילד מזרחי לעומת ילד לא מזרחי

הגיון ודעות קדומות: שיטות בהערכת סיכון וקבלת החלטות לגבי ילדים בסיכון, פרופ' גיא אנוש וטלי בייר-טופילסקי, קובץ pdf

הגיון ודעות קדומות: שיטות בהערכת סיכון וקבלת החלטות לגבי ילדים בסיכון, פרופ' גיא אנוש וטלי בייר-טופילסקי

הגיון ודעות קדומות: שיטות בהערכת סיכון וקבלת החלטות לגבי ילדים בסיכון, פרופ' גיא אנוש וטלי בייר-טופילסקי

הגיון ודעות קדומות: שיטות בהערכת סיכון וקבלת החלטות לגבי ילדים בסיכון, פרופ' גיא אנוש וטלי בייר-טופילסקי

הגיון ודעות קדומות: שיטות בהערכת סיכון וקבלת החלטות לגבי ילדים בסיכון, פרופ' גיא אנוש וטלי בייר-טופילסקי

הגיון ודעות קדומות: שיטות בהערכת סיכון וקבלת החלטות לגבי ילדים בסיכון, פרופ' גיא אנוש וטלי בייר-טופילסקי

הגיון ודעות קדומות: שיטות בהערכת סיכון וקבלת החלטות לגבי ילדים בסיכון, פרופ' גיא אנוש וטלי בייר-טופילסקי

הגיון ודעות קדומות: שיטות בהערכת סיכון וקבלת החלטות לגבי ילדים בסיכון, פרופ' גיא אנוש וטלי בייר-טופילסקי

הגיון ודעות קדומות: שיטות בהערכת סיכון וקבלת החלטות לגבי ילדים בסיכון, פרופ' גיא אנוש וטלי בייר-טופילסקי

רונן גולדברג פקיד סעד לשכת רווחה גבעתיים הפקיר קטינה בת 11 שנים להתעללות גופנית ונפשית בידי אביה

רונן גולדברג פק"ס מלשכת רווחה גבעתיים הפקיר קטינה בת 11 שנים להתעללות חוזרת ונשנית מצד אביה. בריונות ואלימות פקידי סעד כנגד אימהות גרושות חד הוריות, הפך בשנים האחרונות לנורמה מקובלת,עקב פתיחת מוסדות ופנימיות של משרד הרווחה, ורצונם למלא מכסות ילדים במבנים אלו, נוקטים פקידי הסעד בשיטת העברת משמורת מאימהות לאבות שלא מסוגלים לטפל בילדים, ומשם קצרה הדרך להוצאת הקטינים למוסדות.

במקרה דנן, הועברה משמורת קטינה מאם רכה, חמה ואוהבת לידי אב אלים ומסוכן. העברת המשמורת נעשתה בחותמת הגומי של מרים קראוס מביהמ"ש לענייני משפחה פתח-תקווה.

האב לא בחל להכות את הקטינה בתוך כותלי בית הספר, לאחר שסירבה להתלוות אליו. אלימות זו בוצעה לנגד עיניהם המשתאות של צוות בית הספר.

האב לא בחל להכות את הקטינה במסגרת אירוע חברתי של בית הספר, שם סבר כי הקטינה לא נענית לדרישתו במהירות מספקת.

האב באורח קבע קורא לבתו "ילדה מושתנת", "חיה" וכינויים פוגעניים ומעליבים החורטים צלקת בנפשה הרכה והצעירה, ביטויים עליהם הוא חוזר שוב ושוב ושוב באוזני פקידות הסעד מלשכת רווחה גבעתיים. כשדיווחים אלו הועברו לשופטת המשפחה קראוס, טענו פקידות הסעד, כי האב שגה בהתבטאותו והוא מצר על כך.

ברית אבות

האם, חסרת אונים, פנתה שוב ושוב לבימ"ש לענייני משפחה פתח-תקווה כב' שופטת מרים קראוס, להציל את בתה ולהשיב אותה לחיקה, לשווא. השופטת מסרה כי אינה יכולה לסטות מהמלצת "הגורמים המטפלים בלשכת רווחה גבעתיים". האם הגישה ערעורים לביהמ"ש מחוזי ולעליון, אולם התיק חזר לערכאת המשפחה בטענה, כי אין נוהגים לדון בתיקים שסמכותם נתונה להמלצות הגורמים המטפלים. האמא נותרה במבוי סתום, ללא שהיא מצליחה להשיג סעד לילדתה הקטנה וללא שהיא מצליחה להעביר את זעקת הכאב שהיא חשה לנוכח הפגיעה העצומה שילדתה חווה.

בבוקר יום 26.10.2014, באקט של ייאוש, ארזה הקטינה את מעט מטלטליה בתיק בית הספר, והלכה לבית הספר בבוקר, כשבתום הלימודים התקשרה לסבתה המתגוררת בעיר אחרת, כשהיא נסערת ומתחננת אליה:

"סבתא, תצילי אותי, אבא מרביץ לי כל הזמן ומקלל אותי, סבתא בואי תקחי אותי, אבא רוצה לרצוח אותי!"

הסבתא מבוהלת, מיהרה לנסוע לבית הספר לקחת את נכדתה ובמקביל התקשרה לאב והודיעה לו, כי הילדה נמצאת אצלה, לא טוב לה אצלו והיא סובלת. האב לא טרח להגיע לסבתא, אבל הודיע לפקידת הסעד שוש קירשנברג, כי הילדה לא חזרה הביתה וברחה לסבתא שלה.

שוש קירשנברג, פק"ס לחוק הנוער מלשכת רווחה גבעתיים התקשרה לסבתא, וזו ביקשה ממנה כי תשוחח עם הקטינה ותתרשם מדעתה. קירשנברג מסרה כי הילדה בת 11 והם לא מתחשבים בדעתה, ואם הילדה לא תוחזר מיידית לאביה, היא תישלח למוסד.

מיכל הדס עו"ס לסדרי דין מלשכת רווחה גבעתיים ראתה את הודעות הנאצה אותם שולח האב לאם ולא נקטה בשום פעולה למנוע זאת. חמור מכל, היא אף לא טרחה לדווח למשטרת גבעתיים על האלימות אותה סופגת הקטינה מאביה, בניגוד לחוק חובת הדיווח.

בתיק המשפחה מונתה דר' אלישבע זוהר רייך כמתאמת הורית, שדיווחה לפקידת הסעד מיכל הדס על איומי האב נגדה ונגד האם, אולם הנ"ל בשלה, לא עשתה מאום עם דיווחים אלו ונמנעה מלבצע את תפקידה וחובתה כלפי הקטינה. בכך חטאה פעמיים: בהפקירה את הילדה לאב אלים ומתעלל וחטאה כלפי האם כשהיא מונעת ממנה את הזכות לאימהות ולמשמורת על בתה.

טובת הילדה במקרה דנא, ועל כך אין חולק, הינה העברת הילדה באופן מיידי למשמורת האם. גורמי הרווחה עשו כל שאל ידם כדי לחבל בקשר בת-אם, בשל טענתם המופרכת, כי "האם מסיתה את הקטינה נגד האב", טענה בלתי מבוססת בעליל שלא נתמכה בשום דיווח מלבד כזביו של האב.

השארת הקטינה במשמורת האב יש לה השלכות מרחיקות לכת אשר יש בהן כדי לגרום לילדה צלקות נפשיות הרסניות אשר ילוו אותה למשך כל חייה. הקטינה חוזרת ומתלוננת כי אביה מכה אותה, משפיל אותה, ומונע ממנה קשר עם אימא שלה, מונע ממנה שגרת חיים של ילדות רגילה. ניתוק הילדה מאימא הרסני עבור האם אולם עבור הילדה מדובר בלא פחות מחוויה של התפרקות של מהותה ועצמיותה.

רונן גולדברג הודיע לאם, כי במידה והקטינה לא תחזור לאלתר לידי אביה המכה, הוא ידאג באופן אישי כי הילדה תועבר למוסד ומשם, אין דרך חזרה.

המשך יבוא.

צינור לילה – האמא שהעלתה לרשת סרטון של ילדיה נגד משרד הרווחה: "קרעו לי את הלב"

לשכת רווחה עפולה חטפה את שלושת ילדיה המחוננים של אם חד הורית ע' ר'. יודגש, מדובר בילדים מטופלים ומחוננים שהאם משקיעה בהם את כל חייה.

לאחר מאבק ממושך, החליטו רשויות הרווחה לקחת את ילדיה של ע', אם חד-הורית.

בראיון לצינור לילה היא טוענת:

"אמרו שהם באו בלי אוכל? בני כיבד חבר שלא היה לו סנדוויץ'. במקום לתת מחמאות על גידול של שני ילדים מחוננים, לוקחים אותם ממני. אתגעגע אליהם".

רשויות הרווחה:

"היא התנגדה לכל תוכנית סיוע ונהגה כלפי עובדות סוציאליות באלימות קשה מול ילדיה".

גורמי הרווחה מסרו בתגובה: "ילדיה של ג' הוגדרו על ידי בית המשפט כנזקקים, לאחר דיווחים מגורמים שונים בקהילה על תפקוד הורי לקוי וחוסר מתן מענים הולמים לצרכיהם. מרגע ההכרזה ובמשך 7 חודשים ניסו גורמי הרווחה בעיר לסייע לה, כולל הצעת סיוע בתפקודה בבית ומול גורמי החוץ, ושילובה בתוכנית ייחודית להידוק הקשר הורה-ילד – אולם היא הביעה התנגדות חריפה ונחרצת לכל ניסיון לעזרה, בטענה כי היא אמא טובה.

 "כחלק מנסיונות שירותי הרווחה לחידוש הקשר עם האם, הם הגיעו לביקורי בית – אולם היא גירשה אותם, והגיבה בקללות ובאלימות מילולית קשה, לעיני הילדים. לאחר 7 חודשים, כאשר כל הנסיונות כשלו והילדים נותרו במצב סיכון ממתשך, החליט בית המשפט לענייני משפחה להעביר את הילדים למשפחתון באותה עיר, במטרה לשמר את הקשר של האם עם הילדים, ובכדי לא לזעזע אותם, כשהאם יכולה לבקר אותם מספר פעמים בשבוע.

 "לצערנו, במקום לשקם את עצמה ולדאוג לילדיה, עסוקה האם במלחמה", נמסר מגורמי הרווחה, "יודגש כי בכל תהליך הליווי והטיפול במשפחה, מעורבות בו זמנית 8 עובדות סוציאליות".

יודגש, כי מי שמחליט על ילדים נזקקים זה משרד הרווחה, שמביא את הנתונים לבית המשפט, וזה האחרון שאיננו מכיר את המשפחה חותם כחותמת גומי על כל החלטה של פקידת סעד. עובדה היא כי הילדים מטופלים ומחוננים ולומדים בבית ספר למחוננים, כך שהאמא גילתה תפקוד מעולה ללא רבב, וההשמצות והשקרים של משרד הרווחה אין להם כל מקום.

8 פקידות סעד על משפחה אחת?! מישהו בלשכת רווחה עפולה השתגע לגמרי. הילדים מטופלים ומטופחים היטב. התעודות שלהם מדברות בעד עצמם. האם לא ביקשה מעולם את התערבות משרד הרווחה, אז מדוע משרד הרווחה כופה את עצמו על משפחה מתפקדת ללא רבב, כשהילדים והאם לא רוצים במעורבותם?!

משרד הרווחה מתוקצב מהאוצר ב- 17,000 ש"ח לחודש על כל ילד שמוצא מביתו ונשלח לפנימיה. זה ההסבר היחידי להוצאת ילדים ממשמורת ההורים.

עובדת סוציאלית – איך את ישנה בלילה???

בעקבות הראיון של האם, הפעילו משרד הרווחה את דובר איגוד העו"ס כדי שימסור את דברי הבלע ולשון הרע שלו נגד אימהות וילדיהן.

מחאה מול לשכת רווחה עפולה - עו"סית כמה כסף קיבלת לילד?

מחאה מול לשכת רווחה עפולה – עו"סית כמה כסף קיבלת לילד?

מחאה מול לשכת רווחה עפולה - עו"סית כמה כסף קיבלת לילד?

מחאה מול לשכת רווחה עפולה – עו"סית כמה כסף קיבלת לילד?

מחאה מול לשכת רווחה עפולה - "אני אמא שכולה לילד חי"

מחאה מול לשכת רווחה עפולה – "אני אמא שכולה לילד חי"

מחאה מול לשכת רווחה עפולה - מדיניות פושעת ברווחה של הוצאת ילדים מאימהות מוחלשות

מחאה מול לשכת רווחה עפולה – מדיניות פושעת ברווחה של הוצאת ילדים מאימהות מוחלשות

מחאה מול לשכת רווחה עפולה - מדיניות פושעת ברווחה של הוצאת ילדים מאימהות מוחלשות

מחאה מול לשכת רווחה עפולה – מדיניות פושעת ברווחה של הוצאת ילדים מאימהות מוחלשות

מחאה מול לשכת רווחה עפולה - הילדים שלנו לא למכירה!

מחאה מול לשכת רווחה עפולה – הילדים שלנו לא למכירה!

מחאה מול לשכת רווחה עפולה - משטר גסטאפו לחטיפת ילדים יוצאי אתיופיה מאמא גרושה ללא רבב

מחאה מול לשכת רווחה עפולה – משטר גסטאפו לחטיפת ילדים יוצאי אתיופיה מאמא גרושה ללא רבב

מחאה מול לשכת רווחה עפולה - די! לסחר בילדים

מחאה מול לשכת רווחה עפולה – די! לסחר בילדים

מחאה מול לשכת רווחה עפולה - די! לסחר בילדים

מחאה מול לשכת רווחה עפולה – די! לסחר בילדים

מחאה מול לשכת רווחה עפולה - מדיניות פושעת ברווחה - שלושת ילדיה של אם גרושה אתיופית נחטפו לפנימיות משרד הרווחה בניגוד לרצון האם

מחאה מול לשכת רווחה עפולה – מדיניות פושעת ברווחה – שלושת ילדיה של אם גרושה אתיופית נחטפו לפנימיות משרד הרווחה בניגוד לרצון האם

מחאה מול לשכת רווחה עפולה - מדיניות פושעת ברווחה - שלושת ילדיה של אם גרושה אתיופית נחטפו לפנימיות משרד הרווחה בניגוד לרצון האם

מחאה מול לשכת רווחה עפולה – מדיניות פושעת ברווחה – שלושת ילדיה של אם גרושה אתיופית נחטפו לפנימיות משרד הרווחה בניגוד לרצון האם

מחאה מול לשכת רווחה עפולה - מדיניות פושעת ברווחה - שלושת ילדיה של אם גרושה אתיופית נחטפו לפנימיות משרד הרווחה בניגוד לרצון האם

מחאה מול לשכת רווחה עפולה – מדיניות פושעת ברווחה – שלושת ילדיה של אם גרושה אתיופית נחטפו לפנימיות משרד הרווחה בניגוד לרצון האם

מחאה מול לשכת רווחה עפולה - מדיניות פושעת ברווחה - שלושת ילדיה של אם גרושה אתיופית נחטפו לפנימיות משרד הרווחה בניגוד לרצון האם

מחאה מול לשכת רווחה עפולה – מדיניות פושעת ברווחה – שלושת ילדיה של אם גרושה אתיופית נחטפו לפנימיות משרד הרווחה בניגוד לרצון האם

מחאה מול לשכת רווחה עפולה - מדיניות פושעת ברווחה - שלושת ילדיה של אם גרושה אתיופית נחטפו לפנימיות משרד הרווחה בניגוד לרצון האם

מחאה מול לשכת רווחה עפולה – מדיניות פושעת ברווחה – שלושת ילדיה של אם גרושה אתיופית נחטפו לפנימיות משרד הרווחה בניגוד לרצון האם

קישורים:

עצרת מחאה מול לשכת הרווחה עפולה עקב חטיפת שלושה ילדים מאם גרושה יוצאת אתיופיה

סיגל בניאס פק"ס לשכת רווחה עפולה רוצה לפרק משפחה בטענת "סכסוך גירושין"

לשכת רווחה עפולה מנהלת מסע הכפשות פגיעה בפרטיות ופרסום לשון הרע כנגד משפחה אשר כל אשמתם שפנו לקבל עזרה מהרווחה

אילנה דהן פק"ס לחוק הנוער לשכת רווחה עפולה במשפט האלמותי: "הילד צריך לקבל טיפול ומענה לצרכים שלו"

ד"ר רפי שובלי ההסבר לשם בלקן ומזרח – חטיפת ילדי תימן בלקן ומזרח

יום מודעות בפרשת חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן – מפגש שני:

עמותת עמר"ם בשיתוף בית אחותי מקיימים מפגש שני לציון יום מודעות שנתי בפרשת ילדי תימן מזרח ובלקן.

לפני שנה נפטר הרב עוזי משולם, אחד הנאבקים להכרה וחקירה בפרשת ילדי תימן, בלקן והמזרח. מאבקו נגדע באלימות אך נשא פרי: הוא הביא להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית בנושא והביא לפתחו של לב הקונצנזוס שאלות קשות בנוגע לחטיפתם של ילדים מקרב עולי תימן ורבים נוספים. חוקרים רבים הלכו בעקבותיו וגילו טפח אחר טפח טרגדיות רבות מספור, קולות שהושתקו. החלטנו לציין באופן קבוע את יום פטירתו כיום מודעות בפרשת חטיפת ילדי תימן, בלקן והמזרח (כפי שכינה את הפרשה, בנדיבות גדולה, הרב משולם) ולקיים במספר רב כלל האפשר של מקומות ערבי הרצאות, שיח ועדויות בנושא, עד ליום בו תוכר הפרשה – הווי אומר העוול הנורא הזה – באופן רשמי.

ד"ר רפי שובלי: הראשון שהתעקש על השם בלקן ומזרח, היה הרב עוזי משולם עצמו. הוא הבין שפרשת חטיפת ילדי תימן, הפכה את הבעיה של תימנים בלבד. אני נתקלתי בזה בעת שנות התשעים.

היה לנו פעיל אשכנזי שהתחתן עם תימניה והוא היה יותר תימני ממנה, היה מאוד איכפת לו, ותמיד שאלו אותו "מה לך ולתימנים?"

זה נתפס כבעיה של תימנים, והרב משולם התעקש לקרוא לכך "פרשת ילדי תימן בלקן ומזרח". הרב הוציא חוברת מודפסת על נייר כרומו של מקרה מכל מדינה מאפגניסטן ועד מרוקו, הוא עשה עבודה. הוא לא היה רק אחד שהסתובב ברחוב, הוא עשה עבודה מחקרית והביא עדויות.

הבלקן זה כל המדינות, זה יכול להיות איראן, ונדמה לי שהיה שם בולגריה ובוודאי תורכיה. יש גם מקרה וחצי של פולנים.

ד"ר רפי שובלי: כשאין לך איפה לבוא לדרוש את הצדק במערכת הממוסדת אז אין לך מה לעשות

דבר אחד שהמאבק המזרחי הזניח אותו זה ההבנה שמערכת המשפט היא חלק מאוד חשוב ממערכת הדיכוי, אולי החלק הכי חשוב. כשאין לך איפה לבוא לדרוש את הצדק במערכת הממוסדת אז אין לך מה לעשות.

לטעמי מערכת המשפט אולי אפילו יותר מושחתת מהפוליטית, אני לא מוציא את זה מכלל אפשרות. הסטטיסטיקות שפורסמו עם השנים ש- 90% מהשופטים הם אשכנזים והמצב הזה לא השתנה.

נזכרתי בפינוי כפר שלם בשנת 2007, הפינוי הראשון נקבע בערב פסח והמשטרה קראה לו "ביעור חמץ" להריסת הבתים.

אחר כך נקבע מועד לפינוי ביום השואה, ובגלל שהם ברגע האחרון נזכרו עם הקונוטציה של הגיסטאפו שאחר כך יבוא, אז הם ביטלו. זה פשוט היה מדהים לראות את ההתנהלות חסרת המעצורים והטמטום שלהם.

הרב משולם החל לעשות פעילות מאוד מסודרת בעניין היעלמות ילדי תימן, גם מחקרית וגם ציבורית. הוא פנה לחברי כנסת, אינטלקטואלים, הוא כתב,  ובשלב מסוים, הוא מצא את עצמו במין סכסוך שכנים שהפך להיות עם היחידה ללוחמה בטרור של המשטרה. הם יושבים בחוץ והוא בפנים, והם ירו לתוך הבית.

ד"ר רפי שובלי "הטרנספר שיטה ציונית – גירוש תימני כינרת"

פרשת ילדי תימן – אנטומיה של קמפיין המחאה הארוך ביותר בישראל.

אין דיכוטומיה ברורה בין דתיים לחילוניים, והייתי אומרת שהזהות התימנית לא מאפשרת ממש להיות חילוני ותימני. אתה חייב להיות מסורתי כדי שתהיה חלק מהמרחב התרבותי.

בקמפיין ילדי תימן בדור הראשון בשנות החמישים, השיח הוא אבולוציוני, מתפתח שאני הצטרפתי אליו. אני חבר מערכת וכותב מאמרים.

הביקורת התימנית משתמשת הרבה פחות בכלים תיאורטיים. אם יש תיאוריה היא חייבת לצאת קודם כל מהעובדות. צריך להכיר את העובדות ומשם לצאת אל התיאוריה. כל הארגונים של הביקורת התימנית פעלו בתוך הקהילה. הם לא היו בתל-אביב, הם היו בתוך שכונות תימניות והקהל שלהם היה "שכונה", "עיירת פיתוח". פעלנו בשכונות פריפריה ולא הגענו לתל-אביב.

העניין של הגדרת הזהות היא קודם כל תרבותית. הזהות חייבת להיות תרבותית ולאחר מכן באה פוליטיקה, מה שבעצם "אפיקים" מבטא. הדבר הזה בא לידי ביטוי באנטומיה של מאבק חברתי.

בכפר שלם כשנהרסו בתים בשנת 2007, נכתבו מאמרים על המאבק הזה והוא היה מאבק כלכלי. אנשים ישבו על אדמה קניינית שמראש לא היתה שלהם והטענה שלהם היתה שיישבו אותם באיזור ומה יקרה איתם.

ביצעו טרנספר, גירוש. אם היו בצבע אחר זה לא היה קורה. המקרה הכי בולט זה בעין כרם בירושלים, שם האשכנזים סידרו אותם והכל והתימנים נמצאים במצב של האנשים בנווה עמל כיום.

יש כאן היסטוריה של טרנספר שקדמה לנכבה.

ד"ר רפי שובלי: כשהתימנים הגיעו לארץ התנועה הציונית גנבה מהם את רכושם

פרשת ילדי תימן – אנטומיה של קמפיין המחאה הארוך ביותר בישראל.

החשבון הכלכלי – הגיע שר השיכון מאיר שטרית ואמר לתושבים שגרו בתל אביב, ורצו לתת להם כסף שיספיק להם לדירה בשדרות, הם אמרו אנחנו עובדים בתל אביב, מרכז חיינו בתל אביב, אנחנו רוצים דירה בתל-אביב. מאיר שטרית הסביר להם "שזה לא כלכלי לתת להם דירה בתל-אביב".

הם ניסו להסביר לו שיגדילו את אחוזי הבניה לקבלן ואז זה יהיה משתלם לו לתת להם דירה בתל-אביב, ואני אמרתי שאם שר השיכון רוצה לעשות חשבון כלכלי, אז שיעשה חשבון כלכלי, לא צריך לוותר בעניין.

כשהתימנים הגיעו לארץ, התנועה הציונית גנבה מהם את הבגדים הרקומים, את כתבי היד שלהם, אני לא רוצה לדבר על הילדים, את הכסף, הזהב והתכשיטים וכל היודאיקה. הם עשו בזה מכירה פרטית.

אני אמרתי אם שר השיכון רוצה לעשות חשבון כלכלי, אין בעיה. הוא צריך לתת לנו את כל תל-אביב. כשאתה מסביר למישהו את הכאב מתוך ההיסטוריה שלו, זה מעצים אותו.

צריך מאוד להתאמץ להכניס שיח כזה למיינסטרים. בשיטה הזו יש חיסרון אחד. צריך לדעת היסטוריה ולקרוא יותר מחצי עמוד בפייסבוק.

ניסחתי עצומה שלא יצאה אל הפועל להסיר את ההכרה בעניין "תל אביב העיר הלבנה" כי זה משמש להלבנת האוכלוסיה. רק שתבינו לאן הדברים הגיעו.

קישורים:

עדויות פרשת חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן – עמותת עמר"ם בשיתוף בית אחותי

משוגעים, קוראים להם, הוזי הזיות – יום המודעות בפרשת חטיפת ילדי תימן

העלמת ילדי תימן – נעמה קטיעי פעילה בעמותת עמר"ם: "הילדים נעלמו כשהם הגיעו למוסדות כמו בתי ילדים ובתי חולים – הילדים נעלמו אחרי מפגש עם הממסד"

סיפורה של משפחת סיבליה שבנם חיים נלקח לאימוץ ללא ידיעתם בדרך הערמה קשה – מתוך הספר "איפה הילד" שושי זייד

משרד הרווחה מודה: עובדות סוציאליות חטפו ילדים ממחנות עולים לתיירים ומשפחות חשוכות ילדים – מעריב 1986

כבוד הרב עוזי משולם הלך לעולמו לאחר שהורעל ע"י חורשי מזימה רעה עקב חשיפתו את פרשת חטיפת ילדי תימן. יהי זכרו ברוך!

חנה סולודקין בתה של מרינה בכנס לזכרה של חה"כ לשעבר ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה. – לזכויות ילדים והורים

פרשת חטיפת ילדי תימן – הקשר הישראלי – תחקיר בן כספית

סיפורו של אורי וכטל שנולד כפלתיאל רדא סעד – חטיפת ילדי תימן – כלביית ויצ"ו – פשעי משרד הרווחה

ד"ר שושנה מדמוני גרבר: "פרשת ילדי תימן מזרח ובלקן" – היכן הילדים?

עדויות פרשת חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן – עמותת עמר"ם בשיתוף בית אחותי

יום מודעות בפרשת חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן –  עמותת עמר"ם בשיתוף 'בית אחותי' מקיימים מפגש שני לציון יום מודעות שנתי בפרשת ילדי תימן מזרח ובלקן.

לפני שנה נפטר הרב עוזי משולם, אחד הנאבקים להכרה וחקירה בפרשת חטיפת ילדי תימן, בלקן והמזרח. מאבקו נגדע באלימות אך נשא פרי: הוא הביא להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית בנושא והביא לפתחו של לב הקונצנזוס שאלות קשות בנוגע לחטיפתם של ילדים מקרב עולי תימן ורבים נוספים. חוקרים רבים הלכו בעקבותיו וגילו טפח אחר טפח טרגדיות רבות מספור, קולות שהושתקו.

החלטנו לציין באופן קבוע את יום פטירתו כיום מודעות בפרשת ילדי תימן, בלקן והמזרח, כפי שכינה את הפרשה, בנדיבות גדולה, הרב משולם, ולקיים במספר רב כלל האפשר של מקומות ערבי הרצאות, שיח ועדויות בנושא, עד ליום בו תוכר הפרשה – הווי אומר העוול הנורא הזה – באופן רשמי.

בית תינוקות הכניסה אסורה - חטיפת ילדי תימן

בית תינוקות הכניסה אסורה – חטיפת ילדי תימן

שלומי חתוכה: חטיפת ילדי תימן – ארנון נבות (ועדת שלגי) מצא שמכינים לתינוק תעודת פטירה איך שהוא נולד

ארנון נבות מצא מסמכי פטירה חתומים ומוכנים מראש, הוא מצא ראיות לזה שהיו מנפיקים לתינוק שני תעודות. מכינים לתינוק תעודת פטירה איך שהוא נולד.
ארנון נבות שהיה בוועדת שלגי עשה טעות והוא באמת חקר. הוא לא ידע שאסור לו לגלות את הממצאים שגילה, וברגע שפרסם אותם הוא מצא את עצמו מחוץ למשטרה וללא עבודתו. כיום הוא מכחיש את הנושא.

שלומי חתוכה – עוולת חטיפת ילדי תימן – נעשו פשעים בין אזרחים ופשע אתני מובהק

עמותת עמר"ם בשיתוף אחותי, הפרשה ידועה הוכחות יש. מדובר בעוולה שקשה לתפוס אותה. מדובר בפשע אתני מובהק.

שלומי חתוכה: שוק שחור למכירת ילדים

מאמצת האשכנזיה מתארת כיצד קיבלה את התינוקת התימניה 2.400 ק"ג והיא קראה לה לאל'ה.
לאל'ה אומרת "אני לא יודעת אם אני היחידה, התימנייה היחידה בעולם שהוריי ניצולי שואה ומעפילים היו. זה המצב אצלנו בבית."
המאמצת מתארת את האימוץ כאילו היא הלכה לקנות דג במכולת.
המדהים הוא, שהילדה המאומצת חושבת שהיא התימניה היחידה בעולם.
שוק שחור למכירת ילדים.

שלומי חתוכה: חטיפת ילדי תימן – משפחה יוצאת עירק שבתם בת ה- 3 נחטפה

משפחה יוצאת עירק שבתם בת ה- 3 נחטפה.

מדובר במשפחה יוצאת עירק, האב הוצא להורג בעירק לאחר שהועשם בשיתוף פעולה עם ישראל, האמא ושלושת ילדיה עלו לארץ.
הילדים נשלחו לפנימיות, יום אחד שחזרו הבית גילו כי אחותם בת ה-3 נחטפה.

ד"ר רפי שובלי: כשאין לך איפה לבוא לדרוש את הצדק במערכת הממוסדת אז אין לך מה לעשות

דבר אחד שהמאבק המזרחי הזניח אותו זה ההבנה שמערכת המשפט היא חלק מאוד חשוב ממערכת הדיכוי, אולי החלק הכי חשוב. כשאין לך איפה לבוא לדרוש את הצדק במערכת הממוסדת אז אין לך מה לעשות.

לטעמי מערכת המשפט אולי אפילו יותר מושחתת מהפוליטית, אני לא מוציא את זה מכלל אפשרות. הסטטיסטיקות שפורסמו עם השנים ש- 90% מהשופטים הם אשכנזים והמצב הזה לא השתנה.

נזכרתי בפינוי כפר שלם בשנת 2007, הפינוי הראשון נקבע בערב פסח והמשטרה קראה לו "ביעור חמץ" להריסת הבתים.

אחר כך נקבע מועד לפינוי ביום השואה, ובגלל שהם ברגע האחרון נזכרו עם הקונוטציה של הגיסטאפו שאחר כך יבוא, אז הם ביטלו. זה פשוט היה מדהים לראות את ההתנהלות חסרת המעצורים והטמטום שלהם.

הרב משולם החל לעשות פעילות מאוד מסודרת בעניין היעלמות ילדי תימן, גם מחקרית וגם ציבורית. הוא פנה לחברי כנסת, אינטלקטואלים, הוא כתב,  ובשלב מסוים, הוא מצא את עצמו במין סכסוך שכנים שהפך להיות עם היחידה ללוחמה בטרור של המשטרה. הם יושבים בחוץ והוא בפנים, והם ירו לתוך הבית.

ד"ר רפי שובלי "הטרנספר שיטה ציונית – גירוש תימני כינרת"

פרשת ילדי תימן – אנטומיה של קמפיין המחאה הארוך ביותר בישראל.

אין דיכוטומיה ברורה בין דתיים לחילוניים, והייתי אומרת שהזהות התימנית לא מאפשרת ממש להיות חילוני ותימני. אתה חייב להיות מסורתי כדי שתהיה חלק מהמרחב התרבותי.

בקמפיין ילדי תימן בדור הראשון בשנות החמישים, השיח הוא אבולוציוני, מתפתח שאני הצטרפתי אליו. אני חבר מערכת וכותב מאמרים.

הביקורת התימנית משתמשת הרבה פחות בכלים תיאורטיים. אם יש תיאוריה היא חייבת לצאת קודם כל מהעובדות. צריך להכיר את העובדות ומשם לצאת אל התיאוריה. כל הארגונים של הביקורת התימנית פעלו בתוך הקהילה. הם לא היו בתל-אביב, הם היו בתוך שכונות תימניות והקהל שלהם היה "שכונה", "עיירת פיתוח". פעלנו בשכונות פריפריה ולא הגענו לתל-אביב.

העניין של הגדרת הזהות היא קודם כל תרבותית. הזהות חייבת להיות תרבותית ולאחר מכן באה פוליטיקה, מה שבעצם "אפיקים" מבטא. הדבר הזה בא לידי ביטוי באנטומיה של מאבק חברתי.

בכפר שלם כשנהרסו בתים בשנת 2007, נכתבו מאמרים על המאבק הזה והוא היה מאבק כלכלי. אנשים ישבו על אדמה קניינית שמראש לא היתה שלהם והטענה שלהם היתה שיישבו אותם באיזור ומה יקרה איתם.

ביצעו טרנספר, גירוש. אם היו בצבע אחר זה לא היה קורה. המקרה הכי בולט זה בעין כרם בירושלים, שם האשכנזים סידרו אותם והכל והתימנים נמצאים במצב של האנשים בנווה עמל כיום.

יש כאן היסטוריה של טרנספר שקדמה לנכבה.

ד"ר רפי שובלי: כשהתימנים הגיעו לארץ התנועה הציונית גנבה מהם את רכושם

פרשת ילדי תימן – אנטומיה של קמפיין המחאה הארוך ביותר בישראל.

החשבון הכלכלי – הגיע שר השיכון מאיר שטרית ואמר לתושבים שגרו בתל אביב, ורצו לתת להם כסף שיספיק להם לדירה בשדרות, הם אמרו אנחנו עובדים בתל אביב, מרכז חיינו בתל אביב, אנחנו רוצים דירה בתל-אביב. מאיר שטרית הסביר להם "שזה לא כלכלי לתת להם דירה בתל-אביב".

הם ניסו להסביר לו שיגדילו את אחוזי הבניה לקבלן ואז זה יהיה משתלם לו לתת להם דירה בתל-אביב, ואני אמרתי שאם שר השיכון רוצה לעשות חשבון כלכלי, אז שיעשה חשבון כלכלי, לא צריך לוותר בעניין.

כשהתימנים הגיעו לארץ, התנועה הציונית גנבה מהם את הבגדים הרקומים, את כתבי היד שלהם, אני לא רוצה לדבר על הילדים, את הכסף, הזהב והתכשיטים וכל היודאיקה. הם עשו בזה מכירה פרטית.

אני אמרתי אם שר השיכון רוצה לעשות חשבון כלכלי, אין בעיה. הוא צריך לתת לנו את כל תל-אביב. כשאתה מסביר למישהו את הכאב מתוך ההיסטוריה שלו, זה מעצים אותו.

צריך מאוד להתאמץ להכניס שיח כזה למיינסטרים. בשיטה הזו יש חיסרון אחד. צריך לדעת היסטוריה ולקרוא יותר מחצי עמוד בפייסבוק.

ניסחתי עצומה שלא יצאה אל הפועל להסיר את ההכרה בעניין "תל אביב העיר הלבנה" כי זה משמש להלבנת האוכלוסיה. רק שתבינו לאן הדברים הגיעו.

עדותו של אביב על חטיפת תינוקות מסביו – יום מודעות בפרשת ילדי תימן מזרח ובלקן 

אני בא ממשפחה תימנית שגרה בשכונת המזרח בראשון לציון. לפי מה שאני יודע, מהצד של אמא שלי משפחת כהן, בגיל 8 חודשים אמרו להם שהילדה מתה. סבא שלי הלך וממש התעקש לראות את הקבר, לראות משהו, לא נתנו לו לראות שום דבר. התעלמו ממנו. אחרי מספר חודשים, דודה שלי נעמי ודוד שלי שלמה שגם היה תינוק לקחו אותם לבית חולים באיזור רחובות, לפי מה שהבנתי. סבא שלי לא הסכים שיקחו את הילדים. הם ממש הגיעו עם טוריות לבית החולים רק כדי להוציא את הילדים משם ובאמת הצליחו להוציא את התינוקות משם.

מהצד השני של משפחת אבי, דודה שלי שושנה נחטפה, וכששושנה אמורה היתה להיות בת 18 שנים הגיע בשבילה צו לגיוס לצבא.
כולם הגיעו ממצב מאוד קשה, ולהורים אז לא היה שום תנאי להתעסק במצב הזה. הם היו עסוקים בלשרוד ביום-יום.

עדות רחל שרעבי: לקחו את אחי התינוק לבית ילדים והודיעו שאחי נפטר – ערב מודעות בפרשת חטיפת ילדי תימן

ההורים שלי עלו מתימן בשנת 1949 עם שלושה ילדים ואמא שלי ילדה את בנה הראשון בארץ ישראל 26.8.1950 שמו אברהם, סבתא שלי זכרונה לברכה היתה המיילדת. היא יילדה אותו.

הגיעו אנשים לבית של הורי ואמרו לה שהם יקחו את הילד לבית הילדים ושזה מקום בטוח ממחלות, מקור, משלגים.

אחרי מספר שבועות הודיעו לאמא שלי שהילד חולה והוא נמצא בבית חולים.

הבית חולים היה במקום מרוחק, אבל בכל זאת אמא שלי הגיעה לשם בכל ערב כדי להניק את התינוק והילד נראה בריא לחלוטין, אכל ושתה והכל היה בסדר. יום אחד היא הגיעה לשם ואמרו לה "הילד נפטר!"

היא ביקשה לשאול "למה?" ואיך, רק אתמול היא היתה שם והכל היה בסדר. אמרו לה תלכי מפה. הילד מת. היא הודיעה לאבי והוא הלך לבית החולים והוא נענה בתשובה שאין קבר, הם קברו אותו, ושיפסיק להטריד אותם. עם הכאב הזה אבא שלי הלך עד יומו האחרון ולא הפסיק לדבר עליו ורצה לדעת מה עלה בגורלו. אמא שלי בחיים ועדיין מדברת עליו.

קיבלנו תעודת פטירה מזויפת.

אמא שלי התביישה לספר שגנבו לה ילד.

קישורים:

משוגעים, קוראים להם, הוזי הזיות – יום המודעות בפרשת חטיפת ילדי תימן

העלמת ילדי תימן – נעמה קטיעי פעילה בעמותת עמר"ם: "הילדים נעלמו כשהם הגיעו למוסדות כמו בתי ילדים ובתי חולים – הילדים נעלמו אחרי מפגש עם הממסד"

סיפורה של משפחת סיבליה שבנם חיים נלקח לאימוץ ללא ידיעתם בדרך הערמה קשה – מתוך הספר "איפה הילד" שושי זייד

משרד הרווחה מודה: עובדות סוציאליות חטפו ילדים ממחנות עולים לתיירים ומשפחות חשוכות ילדים – מעריב 1986

כבוד הרב עוזי משולם הלך לעולמו לאחר שהורעל ע"י חורשי מזימה רעה עקב חשיפתו את פרשת חטיפת ילדי תימן. יהי זכרו ברוך!

חנה סולודקין בתה של מרינה בכנס לזכרה של חה"כ לשעבר ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה. – לזכויות ילדים והורים

פרשת חטיפת ילדי תימן – הקשר הישראלי – תחקיר בן כספית

סיפורו של אורי וכטל שנולד כפלתיאל רדא סעד – חטיפת ילדי תימן – כלביית ויצ"ו – פשעי משרד הרווחה

ד"ר שושנה מדמוני גרבר: "פרשת ילדי תימן מזרח ובלקן" – היכן הילדים?

לשכת רווחה עפולה מנהלת מסע הכפשות פגיעה בפרטיות ופרסום לשון הרע כנגד משפחה אשר כל אשמתם שפנו לקבל עזרה מהרווחה

עסקינן בפגיעה בפרטיות ובפרסום לשון הרע של פקידת הסעד אילנה דהן מלשכת רווחה עפולה כנגד משפחה נורמטיבית להם ילד אחד, אשר כל אשמתם היותם הורים מסורים ודואגים לבנם. עו"ס אילנה דהן וחבר מרעיה מנהלים מסע צלב אישי כנגד ההורים, וביקשו להוציא את בנם ממשמורתם ולשלוח אותו לפנימיה בניגוד לרצון ההורים ורצון בנם.
פקידת הסעד מסתייעת בחבר מרעיה וחברתה משכבר הימים רונית צור ראש מינהל שירותים חברתיים אשדוד, ובאצטלה של "טובת הילד" כביכול הם מהלכים אימים על המשפחה ולוחצים עליהם לשלוח את בנם יחידם לפנימית הרווחה, תוך רמיסת זכויותיהם ואיומים להיכנע לסחטנותם ולדרישותיהם.
ההורים, הינם אזרחים מן היישוב, עובדים וכשירים ולהם ילד מחונן שבשנת הלימודים האחרונה פיתח בעיות רגשיות קלות. ההורים הופנו על ידי יועצת בית הספר למשרד הרווחה לשם קבלת ייעוץ בנושא.
ודוק, פקידת הסעד אילנה דהן מלשכת רווחה עפולה, ניצלה את פניית ההורים לרעה, לצורך הטחת רפש ובוז בהורים, וטפלה נגדם האשמות, עלבונות, תוך שהיא מתחקה ובולשת אחרי ההורים ואחרי בנם בבית הספר, בביתם הפרטי, ומנהלת מעקב אחר ההורים ללא הסכמתם בהיותם ברשות היחיד, הסיתה והוציאה דיבתם רעה ופגעה בפרטיותם. כל זאת בניסיון להתישם ולמנוע מהם לפעול כהורים מסורים כפי הנדרש מהם מתוקף מחויבותם לבנם.
יצויין כי די בהקשת שמות פקידות הסעד מלשכת רווחה עפולה במנוע החיפוש של 'גוגל' ברשת האינטרנט ולהשתאות ממספר הרב של הנפגעים מפרסומי הדיבה שמפרסמים פקידות הסעד נגד ההורים וכנגד ילדים, כל זאת במטרה להלך על הורים אימים להיכנע לסחטנותם שתוביל להוצאת ילדיהם ממשמורתם.
לבעלת אתר זה הגיע לאחרונה מבול של תלונות כנגד לשכת רווחה עפולה, כשבפי כל ההורים טענה חוזרת ונשנית:  לחצים בלתי פוסקים המופעלים עליהם על ידי אילנה דהן שמונתה לטפל בתיקם מטעם בית המשפט כשהיא נוקטת בשיטת פגיעה בפרטיותם ומוציאה נגדם לשון הרע.
עו"ס אילנה דהן המשיכה להכפיש את המשפחה ולהפיץ דיבתם גם באמצעות המייל, כשהמשפחה מקבלת איומים מרונית צור ראש מינהל שירותים חברתיים אשדוד.
להלן דוגמא להכפשות במייל שביצעה פקידת הסעד רונית צור, כנגד ההורים, כשהאב מכותב למייל מרובה משתתפים ממשרד הרווחה:

עדות רונית צור ראש מינהל שירותים חברתיים באשדוד, פרוטוקול בימ"ש לענייני משפחה מיום 6.10.14:

"הייתי עדה להתנהלות מחפירה, אני קראתי את התכתובות באינטרנט, במיילים. מר xxx כיתב אותי למיילים שמכפישים את שירותי הרווחה.

ש. בקשר לתכתובות המיילים, את יכולה לתת דוגמא של השמצה?

ת. למיטב הבנתי, האב דיבר במיילים, או אמר וציין במילים, הכפשות כנגד שירותי הרווחה במועדה אזורית חבל יבנה, הביע חוסר אמון.

ש. אני מבקש דוגמא.

ת. האב הביע חוסר אמון.

פקידת הסעד לא הביאה שום דוגמא להכפשה וציינה שוב ושוב את אי הבעת חוסר האמון של ההורים ברווחה. מדובר בטענה זדונית, מרושעת ושקרית, שעה שפקידת הסעד עשתה כל שביכולתה על מנת להוציא את הקטין ממשמורת ההורים, ולשלוח אותו למוסד הרווחה. אם לא די בכך, רונית צור אף חתמה את דברי הבלע במילים: "אי הבעת אמון בשירותי הרווחה משמעה כי יש להוציא את הקטין בדחיפות לפנימיה".
מה נאמר? כל מילה מיותרת.
אין ספק כי די בהאזנה חטופה מבדברי הבלע וההשמצות של פקידת הסעד, בכדי להזדעזע ולהיטלטל מלשון הרע ודברי הארס אשר הוציאה פק"ס אילנה דהן כנגד האב, אשר כל כולם נוגעו לפגוע, להשפיל, לאייםף להטריד ולסחוט את האב, ואין בהם אפילו ולו גרם אחד של הצדקה מוסרית, כל שכן משפטית, לטענה כי 'טובת הילד' היא לגדול בנפרד מהוריו בפנימיה.
ניכר בעליל כי פק"ס אילנה דהן עושה שימוש לרעה בכוח המשרה כנגד ההורים, והרהיבה עוז כשהיא התחקתה אודות ההורים תוך התחזות מול שכניו והוציאה פרטים אישיים עליהם במרמה, לצורך השפלת וביזוי ההורים ברבים, ואף פרסמה עובדות שקריות הנוגעים לצנעת חייהם בפני בית המשפט.
אילנה דהן פקידת הסעד אינה חדלה להטריד את המשפחה בטלפונים בלתי פוסקים במהלך יום עבודתם של ההורים, בכוונה לפגוע פגיעה חמורה בפרטיותם ולמנוע מהם להתפרנס בכבוד ולגדל את בנם כהלכה.
המשך יבוא.
קישורים:

אורלי אהרוני מנהלת מחלקת רווחה חבל יבנה "אנו לא שומרים פרוטוקולים של ועדת החלטה"