ד"ר רפי שובלי ההסבר לשם בלקן ומזרח – חטיפת ילדי תימן בלקן ומזרח

יום מודעות בפרשת חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן – מפגש שני:

עמותת עמר"ם בשיתוף בית אחותי מקיימים מפגש שני לציון יום מודעות שנתי בפרשת ילדי תימן מזרח ובלקן.

לפני שנה נפטר הרב עוזי משולם, אחד הנאבקים להכרה וחקירה בפרשת ילדי תימן, בלקן והמזרח. מאבקו נגדע באלימות אך נשא פרי: הוא הביא להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית בנושא והביא לפתחו של לב הקונצנזוס שאלות קשות בנוגע לחטיפתם של ילדים מקרב עולי תימן ורבים נוספים. חוקרים רבים הלכו בעקבותיו וגילו טפח אחר טפח טרגדיות רבות מספור, קולות שהושתקו. החלטנו לציין באופן קבוע את יום פטירתו כיום מודעות בפרשת חטיפת ילדי תימן, בלקן והמזרח (כפי שכינה את הפרשה, בנדיבות גדולה, הרב משולם) ולקיים במספר רב כלל האפשר של מקומות ערבי הרצאות, שיח ועדויות בנושא, עד ליום בו תוכר הפרשה – הווי אומר העוול הנורא הזה – באופן רשמי.

ד"ר רפי שובלי: הראשון שהתעקש על השם בלקן ומזרח, היה הרב עוזי משולם עצמו. הוא הבין שפרשת חטיפת ילדי תימן, הפכה את הבעיה של תימנים בלבד. אני נתקלתי בזה בעת שנות התשעים.

היה לנו פעיל אשכנזי שהתחתן עם תימניה והוא היה יותר תימני ממנה, היה מאוד איכפת לו, ותמיד שאלו אותו "מה לך ולתימנים?"

זה נתפס כבעיה של תימנים, והרב משולם התעקש לקרוא לכך "פרשת ילדי תימן בלקן ומזרח". הרב הוציא חוברת מודפסת על נייר כרומו של מקרה מכל מדינה מאפגניסטן ועד מרוקו, הוא עשה עבודה. הוא לא היה רק אחד שהסתובב ברחוב, הוא עשה עבודה מחקרית והביא עדויות.

הבלקן זה כל המדינות, זה יכול להיות איראן, ונדמה לי שהיה שם בולגריה ובוודאי תורכיה. יש גם מקרה וחצי של פולנים.

ד"ר רפי שובלי: כשאין לך איפה לבוא לדרוש את הצדק במערכת הממוסדת אז אין לך מה לעשות

דבר אחד שהמאבק המזרחי הזניח אותו זה ההבנה שמערכת המשפט היא חלק מאוד חשוב ממערכת הדיכוי, אולי החלק הכי חשוב. כשאין לך איפה לבוא לדרוש את הצדק במערכת הממוסדת אז אין לך מה לעשות.

לטעמי מערכת המשפט אולי אפילו יותר מושחתת מהפוליטית, אני לא מוציא את זה מכלל אפשרות. הסטטיסטיקות שפורסמו עם השנים ש- 90% מהשופטים הם אשכנזים והמצב הזה לא השתנה.

נזכרתי בפינוי כפר שלם בשנת 2007, הפינוי הראשון נקבע בערב פסח והמשטרה קראה לו "ביעור חמץ" להריסת הבתים.

אחר כך נקבע מועד לפינוי ביום השואה, ובגלל שהם ברגע האחרון נזכרו עם הקונוטציה של הגיסטאפו שאחר כך יבוא, אז הם ביטלו. זה פשוט היה מדהים לראות את ההתנהלות חסרת המעצורים והטמטום שלהם.

הרב משולם החל לעשות פעילות מאוד מסודרת בעניין היעלמות ילדי תימן, גם מחקרית וגם ציבורית. הוא פנה לחברי כנסת, אינטלקטואלים, הוא כתב,  ובשלב מסוים, הוא מצא את עצמו במין סכסוך שכנים שהפך להיות עם היחידה ללוחמה בטרור של המשטרה. הם יושבים בחוץ והוא בפנים, והם ירו לתוך הבית.

ד"ר רפי שובלי "הטרנספר שיטה ציונית – גירוש תימני כינרת"

פרשת ילדי תימן – אנטומיה של קמפיין המחאה הארוך ביותר בישראל.

אין דיכוטומיה ברורה בין דתיים לחילוניים, והייתי אומרת שהזהות התימנית לא מאפשרת ממש להיות חילוני ותימני. אתה חייב להיות מסורתי כדי שתהיה חלק מהמרחב התרבותי.

בקמפיין ילדי תימן בדור הראשון בשנות החמישים, השיח הוא אבולוציוני, מתפתח שאני הצטרפתי אליו. אני חבר מערכת וכותב מאמרים.

הביקורת התימנית משתמשת הרבה פחות בכלים תיאורטיים. אם יש תיאוריה היא חייבת לצאת קודם כל מהעובדות. צריך להכיר את העובדות ומשם לצאת אל התיאוריה. כל הארגונים של הביקורת התימנית פעלו בתוך הקהילה. הם לא היו בתל-אביב, הם היו בתוך שכונות תימניות והקהל שלהם היה "שכונה", "עיירת פיתוח". פעלנו בשכונות פריפריה ולא הגענו לתל-אביב.

העניין של הגדרת הזהות היא קודם כל תרבותית. הזהות חייבת להיות תרבותית ולאחר מכן באה פוליטיקה, מה שבעצם "אפיקים" מבטא. הדבר הזה בא לידי ביטוי באנטומיה של מאבק חברתי.

בכפר שלם כשנהרסו בתים בשנת 2007, נכתבו מאמרים על המאבק הזה והוא היה מאבק כלכלי. אנשים ישבו על אדמה קניינית שמראש לא היתה שלהם והטענה שלהם היתה שיישבו אותם באיזור ומה יקרה איתם.

ביצעו טרנספר, גירוש. אם היו בצבע אחר זה לא היה קורה. המקרה הכי בולט זה בעין כרם בירושלים, שם האשכנזים סידרו אותם והכל והתימנים נמצאים במצב של האנשים בנווה עמל כיום.

יש כאן היסטוריה של טרנספר שקדמה לנכבה.

ד"ר רפי שובלי: כשהתימנים הגיעו לארץ התנועה הציונית גנבה מהם את רכושם

פרשת ילדי תימן – אנטומיה של קמפיין המחאה הארוך ביותר בישראל.

החשבון הכלכלי – הגיע שר השיכון מאיר שטרית ואמר לתושבים שגרו בתל אביב, ורצו לתת להם כסף שיספיק להם לדירה בשדרות, הם אמרו אנחנו עובדים בתל אביב, מרכז חיינו בתל אביב, אנחנו רוצים דירה בתל-אביב. מאיר שטרית הסביר להם "שזה לא כלכלי לתת להם דירה בתל-אביב".

הם ניסו להסביר לו שיגדילו את אחוזי הבניה לקבלן ואז זה יהיה משתלם לו לתת להם דירה בתל-אביב, ואני אמרתי שאם שר השיכון רוצה לעשות חשבון כלכלי, אז שיעשה חשבון כלכלי, לא צריך לוותר בעניין.

כשהתימנים הגיעו לארץ, התנועה הציונית גנבה מהם את הבגדים הרקומים, את כתבי היד שלהם, אני לא רוצה לדבר על הילדים, את הכסף, הזהב והתכשיטים וכל היודאיקה. הם עשו בזה מכירה פרטית.

אני אמרתי אם שר השיכון רוצה לעשות חשבון כלכלי, אין בעיה. הוא צריך לתת לנו את כל תל-אביב. כשאתה מסביר למישהו את הכאב מתוך ההיסטוריה שלו, זה מעצים אותו.

צריך מאוד להתאמץ להכניס שיח כזה למיינסטרים. בשיטה הזו יש חיסרון אחד. צריך לדעת היסטוריה ולקרוא יותר מחצי עמוד בפייסבוק.

ניסחתי עצומה שלא יצאה אל הפועל להסיר את ההכרה בעניין "תל אביב העיר הלבנה" כי זה משמש להלבנת האוכלוסיה. רק שתבינו לאן הדברים הגיעו.

קישורים:

עדויות פרשת חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן – עמותת עמר"ם בשיתוף בית אחותי

משוגעים, קוראים להם, הוזי הזיות – יום המודעות בפרשת חטיפת ילדי תימן

העלמת ילדי תימן – נעמה קטיעי פעילה בעמותת עמר"ם: "הילדים נעלמו כשהם הגיעו למוסדות כמו בתי ילדים ובתי חולים – הילדים נעלמו אחרי מפגש עם הממסד"

סיפורה של משפחת סיבליה שבנם חיים נלקח לאימוץ ללא ידיעתם בדרך הערמה קשה – מתוך הספר "איפה הילד" שושי זייד

משרד הרווחה מודה: עובדות סוציאליות חטפו ילדים ממחנות עולים לתיירים ומשפחות חשוכות ילדים – מעריב 1986

כבוד הרב עוזי משולם הלך לעולמו לאחר שהורעל ע"י חורשי מזימה רעה עקב חשיפתו את פרשת חטיפת ילדי תימן. יהי זכרו ברוך!

חנה סולודקין בתה של מרינה בכנס לזכרה של חה"כ לשעבר ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה. – לזכויות ילדים והורים

פרשת חטיפת ילדי תימן – הקשר הישראלי – תחקיר בן כספית

סיפורו של אורי וכטל שנולד כפלתיאל רדא סעד – חטיפת ילדי תימן – כלביית ויצ"ו – פשעי משרד הרווחה

ד"ר שושנה מדמוני גרבר: "פרשת ילדי תימן מזרח ובלקן" – היכן הילדים?

עדויות פרשת חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן – עמותת עמר"ם בשיתוף בית אחותי

יום מודעות בפרשת חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן –  עמותת עמר"ם בשיתוף 'בית אחותי' מקיימים מפגש שני לציון יום מודעות שנתי בפרשת ילדי תימן מזרח ובלקן.

לפני שנה נפטר הרב עוזי משולם, אחד הנאבקים להכרה וחקירה בפרשת חטיפת ילדי תימן, בלקן והמזרח. מאבקו נגדע באלימות אך נשא פרי: הוא הביא להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית בנושא והביא לפתחו של לב הקונצנזוס שאלות קשות בנוגע לחטיפתם של ילדים מקרב עולי תימן ורבים נוספים. חוקרים רבים הלכו בעקבותיו וגילו טפח אחר טפח טרגדיות רבות מספור, קולות שהושתקו.

החלטנו לציין באופן קבוע את יום פטירתו כיום מודעות בפרשת ילדי תימן, בלקן והמזרח, כפי שכינה את הפרשה, בנדיבות גדולה, הרב משולם, ולקיים במספר רב כלל האפשר של מקומות ערבי הרצאות, שיח ועדויות בנושא, עד ליום בו תוכר הפרשה – הווי אומר העוול הנורא הזה – באופן רשמי.

בית תינוקות הכניסה אסורה - חטיפת ילדי תימן

בית תינוקות הכניסה אסורה – חטיפת ילדי תימן

שלומי חתוכה: חטיפת ילדי תימן – ארנון נבות (ועדת שלגי) מצא שמכינים לתינוק תעודת פטירה איך שהוא נולד

ארנון נבות מצא מסמכי פטירה חתומים ומוכנים מראש, הוא מצא ראיות לזה שהיו מנפיקים לתינוק שני תעודות. מכינים לתינוק תעודת פטירה איך שהוא נולד.
ארנון נבות שהיה בוועדת שלגי עשה טעות והוא באמת חקר. הוא לא ידע שאסור לו לגלות את הממצאים שגילה, וברגע שפרסם אותם הוא מצא את עצמו מחוץ למשטרה וללא עבודתו. כיום הוא מכחיש את הנושא.

שלומי חתוכה – עוולת חטיפת ילדי תימן – נעשו פשעים בין אזרחים ופשע אתני מובהק

עמותת עמר"ם בשיתוף אחותי, הפרשה ידועה הוכחות יש. מדובר בעוולה שקשה לתפוס אותה. מדובר בפשע אתני מובהק.

שלומי חתוכה: שוק שחור למכירת ילדים

מאמצת האשכנזיה מתארת כיצד קיבלה את התינוקת התימניה 2.400 ק"ג והיא קראה לה לאל'ה.
לאל'ה אומרת "אני לא יודעת אם אני היחידה, התימנייה היחידה בעולם שהוריי ניצולי שואה ומעפילים היו. זה המצב אצלנו בבית."
המאמצת מתארת את האימוץ כאילו היא הלכה לקנות דג במכולת.
המדהים הוא, שהילדה המאומצת חושבת שהיא התימניה היחידה בעולם.
שוק שחור למכירת ילדים.

שלומי חתוכה: חטיפת ילדי תימן – משפחה יוצאת עירק שבתם בת ה- 3 נחטפה

משפחה יוצאת עירק שבתם בת ה- 3 נחטפה.

מדובר במשפחה יוצאת עירק, האב הוצא להורג בעירק לאחר שהועשם בשיתוף פעולה עם ישראל, האמא ושלושת ילדיה עלו לארץ.
הילדים נשלחו לפנימיות, יום אחד שחזרו הבית גילו כי אחותם בת ה-3 נחטפה.

ד"ר רפי שובלי: כשאין לך איפה לבוא לדרוש את הצדק במערכת הממוסדת אז אין לך מה לעשות

דבר אחד שהמאבק המזרחי הזניח אותו זה ההבנה שמערכת המשפט היא חלק מאוד חשוב ממערכת הדיכוי, אולי החלק הכי חשוב. כשאין לך איפה לבוא לדרוש את הצדק במערכת הממוסדת אז אין לך מה לעשות.

לטעמי מערכת המשפט אולי אפילו יותר מושחתת מהפוליטית, אני לא מוציא את זה מכלל אפשרות. הסטטיסטיקות שפורסמו עם השנים ש- 90% מהשופטים הם אשכנזים והמצב הזה לא השתנה.

נזכרתי בפינוי כפר שלם בשנת 2007, הפינוי הראשון נקבע בערב פסח והמשטרה קראה לו "ביעור חמץ" להריסת הבתים.

אחר כך נקבע מועד לפינוי ביום השואה, ובגלל שהם ברגע האחרון נזכרו עם הקונוטציה של הגיסטאפו שאחר כך יבוא, אז הם ביטלו. זה פשוט היה מדהים לראות את ההתנהלות חסרת המעצורים והטמטום שלהם.

הרב משולם החל לעשות פעילות מאוד מסודרת בעניין היעלמות ילדי תימן, גם מחקרית וגם ציבורית. הוא פנה לחברי כנסת, אינטלקטואלים, הוא כתב,  ובשלב מסוים, הוא מצא את עצמו במין סכסוך שכנים שהפך להיות עם היחידה ללוחמה בטרור של המשטרה. הם יושבים בחוץ והוא בפנים, והם ירו לתוך הבית.

ד"ר רפי שובלי "הטרנספר שיטה ציונית – גירוש תימני כינרת"

פרשת ילדי תימן – אנטומיה של קמפיין המחאה הארוך ביותר בישראל.

אין דיכוטומיה ברורה בין דתיים לחילוניים, והייתי אומרת שהזהות התימנית לא מאפשרת ממש להיות חילוני ותימני. אתה חייב להיות מסורתי כדי שתהיה חלק מהמרחב התרבותי.

בקמפיין ילדי תימן בדור הראשון בשנות החמישים, השיח הוא אבולוציוני, מתפתח שאני הצטרפתי אליו. אני חבר מערכת וכותב מאמרים.

הביקורת התימנית משתמשת הרבה פחות בכלים תיאורטיים. אם יש תיאוריה היא חייבת לצאת קודם כל מהעובדות. צריך להכיר את העובדות ומשם לצאת אל התיאוריה. כל הארגונים של הביקורת התימנית פעלו בתוך הקהילה. הם לא היו בתל-אביב, הם היו בתוך שכונות תימניות והקהל שלהם היה "שכונה", "עיירת פיתוח". פעלנו בשכונות פריפריה ולא הגענו לתל-אביב.

העניין של הגדרת הזהות היא קודם כל תרבותית. הזהות חייבת להיות תרבותית ולאחר מכן באה פוליטיקה, מה שבעצם "אפיקים" מבטא. הדבר הזה בא לידי ביטוי באנטומיה של מאבק חברתי.

בכפר שלם כשנהרסו בתים בשנת 2007, נכתבו מאמרים על המאבק הזה והוא היה מאבק כלכלי. אנשים ישבו על אדמה קניינית שמראש לא היתה שלהם והטענה שלהם היתה שיישבו אותם באיזור ומה יקרה איתם.

ביצעו טרנספר, גירוש. אם היו בצבע אחר זה לא היה קורה. המקרה הכי בולט זה בעין כרם בירושלים, שם האשכנזים סידרו אותם והכל והתימנים נמצאים במצב של האנשים בנווה עמל כיום.

יש כאן היסטוריה של טרנספר שקדמה לנכבה.

ד"ר רפי שובלי: כשהתימנים הגיעו לארץ התנועה הציונית גנבה מהם את רכושם

פרשת ילדי תימן – אנטומיה של קמפיין המחאה הארוך ביותר בישראל.

החשבון הכלכלי – הגיע שר השיכון מאיר שטרית ואמר לתושבים שגרו בתל אביב, ורצו לתת להם כסף שיספיק להם לדירה בשדרות, הם אמרו אנחנו עובדים בתל אביב, מרכז חיינו בתל אביב, אנחנו רוצים דירה בתל-אביב. מאיר שטרית הסביר להם "שזה לא כלכלי לתת להם דירה בתל-אביב".

הם ניסו להסביר לו שיגדילו את אחוזי הבניה לקבלן ואז זה יהיה משתלם לו לתת להם דירה בתל-אביב, ואני אמרתי שאם שר השיכון רוצה לעשות חשבון כלכלי, אז שיעשה חשבון כלכלי, לא צריך לוותר בעניין.

כשהתימנים הגיעו לארץ, התנועה הציונית גנבה מהם את הבגדים הרקומים, את כתבי היד שלהם, אני לא רוצה לדבר על הילדים, את הכסף, הזהב והתכשיטים וכל היודאיקה. הם עשו בזה מכירה פרטית.

אני אמרתי אם שר השיכון רוצה לעשות חשבון כלכלי, אין בעיה. הוא צריך לתת לנו את כל תל-אביב. כשאתה מסביר למישהו את הכאב מתוך ההיסטוריה שלו, זה מעצים אותו.

צריך מאוד להתאמץ להכניס שיח כזה למיינסטרים. בשיטה הזו יש חיסרון אחד. צריך לדעת היסטוריה ולקרוא יותר מחצי עמוד בפייסבוק.

ניסחתי עצומה שלא יצאה אל הפועל להסיר את ההכרה בעניין "תל אביב העיר הלבנה" כי זה משמש להלבנת האוכלוסיה. רק שתבינו לאן הדברים הגיעו.

עדותו של אביב על חטיפת תינוקות מסביו – יום מודעות בפרשת ילדי תימן מזרח ובלקן 

אני בא ממשפחה תימנית שגרה בשכונת המזרח בראשון לציון. לפי מה שאני יודע, מהצד של אמא שלי משפחת כהן, בגיל 8 חודשים אמרו להם שהילדה מתה. סבא שלי הלך וממש התעקש לראות את הקבר, לראות משהו, לא נתנו לו לראות שום דבר. התעלמו ממנו. אחרי מספר חודשים, דודה שלי נעמי ודוד שלי שלמה שגם היה תינוק לקחו אותם לבית חולים באיזור רחובות, לפי מה שהבנתי. סבא שלי לא הסכים שיקחו את הילדים. הם ממש הגיעו עם טוריות לבית החולים רק כדי להוציא את הילדים משם ובאמת הצליחו להוציא את התינוקות משם.

מהצד השני של משפחת אבי, דודה שלי שושנה נחטפה, וכששושנה אמורה היתה להיות בת 18 שנים הגיע בשבילה צו לגיוס לצבא.
כולם הגיעו ממצב מאוד קשה, ולהורים אז לא היה שום תנאי להתעסק במצב הזה. הם היו עסוקים בלשרוד ביום-יום.

עדות רחל שרעבי: לקחו את אחי התינוק לבית ילדים והודיעו שאחי נפטר – ערב מודעות בפרשת חטיפת ילדי תימן

ההורים שלי עלו מתימן בשנת 1949 עם שלושה ילדים ואמא שלי ילדה את בנה הראשון בארץ ישראל 26.8.1950 שמו אברהם, סבתא שלי זכרונה לברכה היתה המיילדת. היא יילדה אותו.

הגיעו אנשים לבית של הורי ואמרו לה שהם יקחו את הילד לבית הילדים ושזה מקום בטוח ממחלות, מקור, משלגים.

אחרי מספר שבועות הודיעו לאמא שלי שהילד חולה והוא נמצא בבית חולים.

הבית חולים היה במקום מרוחק, אבל בכל זאת אמא שלי הגיעה לשם בכל ערב כדי להניק את התינוק והילד נראה בריא לחלוטין, אכל ושתה והכל היה בסדר. יום אחד היא הגיעה לשם ואמרו לה "הילד נפטר!"

היא ביקשה לשאול "למה?" ואיך, רק אתמול היא היתה שם והכל היה בסדר. אמרו לה תלכי מפה. הילד מת. היא הודיעה לאבי והוא הלך לבית החולים והוא נענה בתשובה שאין קבר, הם קברו אותו, ושיפסיק להטריד אותם. עם הכאב הזה אבא שלי הלך עד יומו האחרון ולא הפסיק לדבר עליו ורצה לדעת מה עלה בגורלו. אמא שלי בחיים ועדיין מדברת עליו.

קיבלנו תעודת פטירה מזויפת.

אמא שלי התביישה לספר שגנבו לה ילד.

קישורים:

משוגעים, קוראים להם, הוזי הזיות – יום המודעות בפרשת חטיפת ילדי תימן

העלמת ילדי תימן – נעמה קטיעי פעילה בעמותת עמר"ם: "הילדים נעלמו כשהם הגיעו למוסדות כמו בתי ילדים ובתי חולים – הילדים נעלמו אחרי מפגש עם הממסד"

סיפורה של משפחת סיבליה שבנם חיים נלקח לאימוץ ללא ידיעתם בדרך הערמה קשה – מתוך הספר "איפה הילד" שושי זייד

משרד הרווחה מודה: עובדות סוציאליות חטפו ילדים ממחנות עולים לתיירים ומשפחות חשוכות ילדים – מעריב 1986

כבוד הרב עוזי משולם הלך לעולמו לאחר שהורעל ע"י חורשי מזימה רעה עקב חשיפתו את פרשת חטיפת ילדי תימן. יהי זכרו ברוך!

חנה סולודקין בתה של מרינה בכנס לזכרה של חה"כ לשעבר ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה. – לזכויות ילדים והורים

פרשת חטיפת ילדי תימן – הקשר הישראלי – תחקיר בן כספית

סיפורו של אורי וכטל שנולד כפלתיאל רדא סעד – חטיפת ילדי תימן – כלביית ויצ"ו – פשעי משרד הרווחה

ד"ר שושנה מדמוני גרבר: "פרשת ילדי תימן מזרח ובלקן" – היכן הילדים?

לשכת רווחה עפולה מנהלת מסע הכפשות פגיעה בפרטיות ופרסום לשון הרע כנגד משפחה אשר כל אשמתם שפנו לקבל עזרה מהרווחה

עסקינן בפגיעה בפרטיות ובפרסום לשון הרע של פקידת הסעד אילנה דהן מלשכת רווחה עפולה כנגד משפחה נורמטיבית להם ילד אחד, אשר כל אשמתם היותם הורים מסורים ודואגים לבנם. עו"ס אילנה דהן וחבר מרעיה מנהלים מסע צלב אישי כנגד ההורים, וביקשו להוציא את בנם ממשמורתם ולשלוח אותו לפנימיה בניגוד לרצון ההורים ורצון בנם.
פקידת הסעד מסתייעת בחבר מרעיה וחברתה משכבר הימים רונית צור ראש מינהל שירותים חברתיים אשדוד, ובאצטלה של "טובת הילד" כביכול הם מהלכים אימים על המשפחה ולוחצים עליהם לשלוח את בנם יחידם לפנימית הרווחה, תוך רמיסת זכויותיהם ואיומים להיכנע לסחטנותם ולדרישותיהם.
ההורים, הינם אזרחים מן היישוב, עובדים וכשירים ולהם ילד מחונן שבשנת הלימודים האחרונה פיתח בעיות רגשיות קלות. ההורים הופנו על ידי יועצת בית הספר למשרד הרווחה לשם קבלת ייעוץ בנושא.
ודוק, פקידת הסעד אילנה דהן מלשכת רווחה עפולה, ניצלה את פניית ההורים לרעה, לצורך הטחת רפש ובוז בהורים, וטפלה נגדם האשמות, עלבונות, תוך שהיא מתחקה ובולשת אחרי ההורים ואחרי בנם בבית הספר, בביתם הפרטי, ומנהלת מעקב אחר ההורים ללא הסכמתם בהיותם ברשות היחיד, הסיתה והוציאה דיבתם רעה ופגעה בפרטיותם. כל זאת בניסיון להתישם ולמנוע מהם לפעול כהורים מסורים כפי הנדרש מהם מתוקף מחויבותם לבנם.
יצויין כי די בהקשת שמות פקידות הסעד מלשכת רווחה עפולה במנוע החיפוש של 'גוגל' ברשת האינטרנט ולהשתאות ממספר הרב של הנפגעים מפרסומי הדיבה שמפרסמים פקידות הסעד נגד ההורים וכנגד ילדים, כל זאת במטרה להלך על הורים אימים להיכנע לסחטנותם שתוביל להוצאת ילדיהם ממשמורתם.
לבעלת אתר זה הגיע לאחרונה מבול של תלונות כנגד לשכת רווחה עפולה, כשבפי כל ההורים טענה חוזרת ונשנית:  לחצים בלתי פוסקים המופעלים עליהם על ידי אילנה דהן שמונתה לטפל בתיקם מטעם בית המשפט כשהיא נוקטת בשיטת פגיעה בפרטיותם ומוציאה נגדם לשון הרע.
עו"ס אילנה דהן המשיכה להכפיש את המשפחה ולהפיץ דיבתם גם באמצעות המייל, כשהמשפחה מקבלת איומים מרונית צור ראש מינהל שירותים חברתיים אשדוד.
להלן דוגמא להכפשות במייל שביצעה פקידת הסעד רונית צור, כנגד ההורים, כשהאב מכותב למייל מרובה משתתפים ממשרד הרווחה:

עדות רונית צור ראש מינהל שירותים חברתיים באשדוד, פרוטוקול בימ"ש לענייני משפחה מיום 6.10.14:

"הייתי עדה להתנהלות מחפירה, אני קראתי את התכתובות באינטרנט, במיילים. מר xxx כיתב אותי למיילים שמכפישים את שירותי הרווחה.

ש. בקשר לתכתובות המיילים, את יכולה לתת דוגמא של השמצה?

ת. למיטב הבנתי, האב דיבר במיילים, או אמר וציין במילים, הכפשות כנגד שירותי הרווחה במועדה אזורית חבל יבנה, הביע חוסר אמון.

ש. אני מבקש דוגמא.

ת. האב הביע חוסר אמון.

פקידת הסעד לא הביאה שום דוגמא להכפשה וציינה שוב ושוב את אי הבעת חוסר האמון של ההורים ברווחה. מדובר בטענה זדונית, מרושעת ושקרית, שעה שפקידת הסעד עשתה כל שביכולתה על מנת להוציא את הקטין ממשמורת ההורים, ולשלוח אותו למוסד הרווחה. אם לא די בכך, רונית צור אף חתמה את דברי הבלע במילים: "אי הבעת אמון בשירותי הרווחה משמעה כי יש להוציא את הקטין בדחיפות לפנימיה".
מה נאמר? כל מילה מיותרת.
אין ספק כי די בהאזנה חטופה מבדברי הבלע וההשמצות של פקידת הסעד, בכדי להזדעזע ולהיטלטל מלשון הרע ודברי הארס אשר הוציאה פק"ס אילנה דהן כנגד האב, אשר כל כולם נוגעו לפגוע, להשפיל, לאייםף להטריד ולסחוט את האב, ואין בהם אפילו ולו גרם אחד של הצדקה מוסרית, כל שכן משפטית, לטענה כי 'טובת הילד' היא לגדול בנפרד מהוריו בפנימיה.
ניכר בעליל כי פק"ס אילנה דהן עושה שימוש לרעה בכוח המשרה כנגד ההורים, והרהיבה עוז כשהיא התחקתה אודות ההורים תוך התחזות מול שכניו והוציאה פרטים אישיים עליהם במרמה, לצורך השפלת וביזוי ההורים ברבים, ואף פרסמה עובדות שקריות הנוגעים לצנעת חייהם בפני בית המשפט.
אילנה דהן פקידת הסעד אינה חדלה להטריד את המשפחה בטלפונים בלתי פוסקים במהלך יום עבודתם של ההורים, בכוונה לפגוע פגיעה חמורה בפרטיותם ולמנוע מהם להתפרנס בכבוד ולגדל את בנם כהלכה.
המשך יבוא.
קישורים:

אורלי אהרוני מנהלת מחלקת רווחה חבל יבנה "אנו לא שומרים פרוטוקולים של ועדת החלטה"

עצרת מחאה מול לשכת הרווחה עפולה עקב חטיפת שלושה ילדים מאם גרושה יוצאת אתיופיה

אוקטובר 2014 – אם גרושה, כשירה ועובדת ללא רבב, יוצאת אתיופיה שמסורה כל כולה לילדיה הלומדים בבית ספר למחוננים ברמה גבוהה במיוחד.

עובדות סוציאליות מלשכת רווחה עפולה רואות את האמא הגרושה ושלושת ילדיה טרף קל לסחר בילדים, החליטו לסחור בילדיה של האמא במוסדות הרווחה כדי לספק עשרות אלפי שקלים לחודש למוסדות.

ראיון עם הסבתא (באמהרית). הסבתא מתחננת שיחזירו לבתה את ילדיה. האמא בוכה כל היום רוצה את ילדיה חטופי הרווחה.

תודה לנחמה דר - פעילה חברתית שצילמה והביאה לשידור את פשעי משרד הרווחה. משרד הרווחה מפקיע מידי יום ביומו את הזכות להורות מאלפי אימהות טובות וכשירות ללא רבב, רק בשל היותן מוחלשות. הכי קל לקחת ילדים מאימהות גרושות שאין להן יכולת להתמודד מול שלטון האימים של משרד הרווחה, הכותב תסקירי שקר נגד האם. במקום לסייע לאם, משרד הרווחה פעל במהופך מתפקידו וחטף את שלושת ילדיה של האם לפנימיות הפדופיליה של משרד הרווחה.

עובדת סוציאלית – איך את ישנה בלילה???

מחאה מול לשכת רווחה עפולה - עו"סית כמה כסף קיבלת לילד?

מחאה מול לשכת רווחה עפולה – עו"סית כמה כסף קיבלת לילד?

מחאה מול לשכת רווחה עפולה - עו"סית כמה כסף קיבלת לילד?

מחאה מול לשכת רווחה עפולה – עו"סית כמה כסף קיבלת לילד?

מחאה מול לשכת רווחה עפולה - "אני אמא שכולה לילד חי"

מחאה מול לשכת רווחה עפולה – "אני אמא שכולה לילד חי"

מחאה מול לשכת רווחה עפולה - מדיניות פושעת ברווחה של הוצאת ילדים מאימהות מוחלשות

מחאה מול לשכת רווחה עפולה – מדיניות פושעת ברווחה של הוצאת ילדים מאימהות מוחלשות

מחאה מול לשכת רווחה עפולה - מדיניות פושעת ברווחה של הוצאת ילדים מאימהות מוחלשות

מחאה מול לשכת רווחה עפולה – מדיניות פושעת ברווחה של הוצאת ילדים מאימהות מוחלשות

מחאה מול לשכת רווחה עפולה - הילדים שלנו לא למכירה!

מחאה מול לשכת רווחה עפולה – הילדים שלנו לא למכירה!

מחאה מול לשכת רווחה עפולה - משטר גסטאפו לחטיפת ילדים יוצאי אתיופיה מאמא גרושה ללא רבב

מחאה מול לשכת רווחה עפולה – משטר גסטאפו לחטיפת ילדים יוצאי אתיופיה מאמא גרושה ללא רבב

מחאה מול לשכת רווחה עפולה - די! לסחר בילדים

מחאה מול לשכת רווחה עפולה – די! לסחר בילדים

מחאה מול לשכת רווחה עפולה - די! לסחר בילדים

מחאה מול לשכת רווחה עפולה – די! לסחר בילדים

מחאה מול לשכת רווחה עפולה - מדיניות פושעת ברווחה - שלושת ילדיה של אם גרושה אתיופית נחטפו לפנימיות משרד הרווחה בניגוד לרצון האם

מחאה מול לשכת רווחה עפולה – מדיניות פושעת ברווחה – שלושת ילדיה של אם גרושה אתיופית נחטפו לפנימיות משרד הרווחה בניגוד לרצון האם

מחאה מול לשכת רווחה עפולה - מדיניות פושעת ברווחה - שלושת ילדיה של אם גרושה אתיופית נחטפו לפנימיות משרד הרווחה בניגוד לרצון האם

מחאה מול לשכת רווחה עפולה – מדיניות פושעת ברווחה – שלושת ילדיה של אם גרושה אתיופית נחטפו לפנימיות משרד הרווחה בניגוד לרצון האם

מחאה מול לשכת רווחה עפולה - מדיניות פושעת ברווחה - שלושת ילדיה של אם גרושה אתיופית נחטפו לפנימיות משרד הרווחה בניגוד לרצון האם

מחאה מול לשכת רווחה עפולה – מדיניות פושעת ברווחה – שלושת ילדיה של אם גרושה אתיופית נחטפו לפנימיות משרד הרווחה בניגוד לרצון האם

מחאה מול לשכת רווחה עפולה - מדיניות פושעת ברווחה - שלושת ילדיה של אם גרושה אתיופית נחטפו לפנימיות משרד הרווחה בניגוד לרצון האם

מחאה מול לשכת רווחה עפולה – מדיניות פושעת ברווחה – שלושת ילדיה של אם גרושה אתיופית נחטפו לפנימיות משרד הרווחה בניגוד לרצון האם

מחאה מול לשכת רווחה עפולה - מדיניות פושעת ברווחה - שלושת ילדיה של אם גרושה אתיופית נחטפו לפנימיות משרד הרווחה בניגוד לרצון האם

מחאה מול לשכת רווחה עפולה – מדיניות פושעת ברווחה – שלושת ילדיה של אם גרושה אתיופית נחטפו לפנימיות משרד הרווחה בניגוד לרצון האם

קישורים:

סיגל בניאס פק"ס לשכת רווחה עפולה רוצה לפרק משפחה בטענת "סכסוך גירושין"

אילנה דהן פק"ס לחוק הנוער לשכת רווחה עפולה במשפט האלמותי: "הילד צריך לקבל טיפול ומענה לצרכים שלו"

משרד הרווחה קבע: יתום מבאר שבע ילמד בראשון לציון

משרד הרווחה קבע: יתום מבאר שבע ילמד בראשון לציון, דנה ויילר פולק, וואלה חדשות

לאחר שסיפורו נחשף בוואלה חדשות (ילד של אף אחד: כך מועבר יתום בין מסגרות ללא פתרון), פעל שר רווחה למציאת מקום מגורים הולם לאבי, יתום בן 14. עם זאת, הפתרון שמצא משרד הרווחה מאלץ את אבי לנסוע בכל יום עשרות קילומטרים.

משרד הרווחה קבע: נער יתום מבאר שבע ילמד בבית ספר בראשון לציון

משרד הרווחה קבע: נער יתום מבאר שבע ילמד בבית ספר בראשון לציון

אבי, נער יתום בן 14, המתין שלושה חודשים לאיתור פנימייה עבורו בשל ויכוחים בירוקרטיים בין אגפי משרד הרווחה. סיפורו, שפורסם לפני שבועיים בוואלה! חדשות, הוביל את שר הרווחה, מאיר כהן לכנס דיון חרום בנושא לאיתור פתרון מידי. אלא שהפתרון הטוב ביותר שהגו במשרד מסתכם בנסיעה יום-יומית מבאר שבע, ששם ישהה אבי בפנימייה, לראשון לציון, ששם הוא לומד.

מאיר כהן שר הרווחה שלח ילד יתום המתגורר בבאר שבע ללמוד בראשון לציון

מאיר כהן שר הרווחה שלח ילד יתום המתגורר בבאר שבע ללמוד בראשון לציון

אבי, ילד הסובל מבעיות רגשיות מורכבות, החל את שנת הלימודים הנוכחית בבית הספר "בני ארזים" שבראשון לציון, שבו למד עד כה. הוא עבר טלטלות רבות בשנתיים האחרונות כששתי פנימיות שבהן שהה נסגרו ומפנימייה שלישית הוחלט להעבירו מסיבה לא ברורה. במשך שלושה חודשיים לא נמצא מקום מגורים הולם עבור הנער.

על אף בקשת מנהל מסגרת המגורים והמשפחה המלווה של הנער לשבצו בפנימייה הפועלת בבית ספרו, שהה אבי עד כה במרכז חירום לקליטת נערים בסיכון, שעבורו משלמים שירותי הרווחה כ-500 שקל בכל יום. במשרד הרווחה טענו כי לא ניתן לשבץ את הנער בפנימייה, שכן היא שייכת לאגף השיקום של המשרד ואילו אבי שייך לאגף ילד ונער, ומדובר בתקציבים נפרדים.

אחרי פרסום סיפורו הורה שר הרווחה, מאיר כהן, לכנס דיון מקצועי בנושא. במשרד נערכו כמה פגישות ובפגישה שנערכה בשבוע שעבר, ללא נציגיו הרשמיים של הילד אשר אמורים לדאוג לטובתו ולצרכיו, הוחלט כי "לטובת הילד" הוא ישובץ בפנימיית "ביתנו" בבאר שבע וימשיך ללמוד במקום שהוא מכיר ואוהב – "בני ארזים" שבראשון לציון. כך יאלץ אבי לטלטל את עצמו בדרכים כשעה וחצי פעמיים ביום בכל יום. זאת, בשעה שלא חסרות מסגרות באזור המרכז או השפלה, שבו נמצא בית ספרו של אבי וכן משפחתו המלווה.

"מה שנעשה טוב יותר למערכת מלילד"

"מיום פרסום הסיפור התחושה שלי היא שצמרת המשרד נרתמה למציאת פתרון לבעיה", אומרת אנה (שם בדוי), אם המשפחה המלווה של אבי. "לראשונה זומנתי לדיון בעניינו כדי לבחון אפשרויות, וראיתי שיש השתדלות וכוונה למצוא את הפתרון הטוב ביותר. ישבתי שם עם דמעות בעיניים ונאלצתי להסכים לשיבוצו בבאר שבע כי טענו שזו האפשרות הטובה ביוץר עבורו כרגע". לדבריה, אף שהמצב מתסכל מאוד, היא מאמינה שאין פתרון אחר ושברגע שיתפנה מקום ימהרו להעביר אותו למקום קרוב יותר למשפחתו המלווה.

בית ספר בני ארזים

בית ספר בני ארזים

"כל שנותר לעשות הוא להעלות תהיות קשות בנוגע לסיבה שבגללה היה צריך לחכות למצב משבר שיוצף ושחודשיים אחרי שהפנימייה הקודמת נסגרה לא נמצא פתרון הגיוני ולא הייתה הידברות בין השירותים השונים של משרד הרווחה", אמר ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד. "עוד יותר מתמיה שהפתרון שנמצא יאלץ את הנער לטרטר את עצמו. נראה כאילו מה שנעשה נוח יותר למערכת ולא לילד, אף שהשיקולים צריכים להיות אחרים לגמרי". קדמן תהה "כיצד ייתכן שילדים שעברו משבר אישי קשה של ניתוק ממשפחה ביולוגית צריכים לעבור בתקופה קצרה יחסית שלוש מסגרות ולהסתגל בכל פעם מחדש רק מפני שמופעלות פנימיות שאורח חייהן קצר מועד". קדמן התלונן כי נסגרות פנימיות כל הזמן והוסיף: "משהו לא בריא מתרחש דווקא בתחום שאמור להוות עוגן ויציבות לילדים, וראוי שמשרד הרווחה יתייחס לנושא הזה".

ממשרד הרווחה נמסר: "אין מחלוקת בתוך משרד הרווחה ולא הייתה. המחלקה לשירותים חברתיים בבאר שבע סברה כי יש לשבץ את הנער בפנימיית 'בני ארזים'. המסגרת אשר הוצעה על ידם היא מסגרת לבני נוער מונמכים קוגניטיבית שבאחריות אגף השיקום של משרד הרווחה". במשרד טענו כי הנער הוא בעל אינטליגנציה תקינה, שצריך להיות משובץ במסגרת פוסט-אשפוזית של ילד ונוער. המשרד הדגיש כי שר הרווחה זימן דיון מורחב בעניינו של הנער ולאחריו התקיים דיון בנוכחות המפקח הארצי של שירות ילד ונוער, גורמי הטיפול ב"בני ארזים", נציגת שירותי הרווחה מבאר שבע וכן המשפחה המלווה את הנער. לפי המשרד, כל הגורמים הביעו תמיכה בסיכום שלפיו ישולב הנער בפנימיית "ביתנו" בבאר שבע.

רשויות הרווחה רצחו את האמא אתי דאוד

המדיניות האלימה והדורסנית של משרד הרווחה – ממתין בתאוותנות לקריסת המשפחות כדי שיוכל לסחור בילדיהן במוסדות הכליאה אומנה ואימוץ.

זהו סיפורה של האמא אתי דאוד שרשויות הרווחה המתינו באכזריות ותאוותנות לקריסתה. 

במקום לסייע לה בכ- 5,000 שקל לחודש מה שללא ספק היה היה פותר בעיותיה, החליטו רשויות הרווחה במדיניותן המזוהמת להיפטר ממנה ולהעניק מידי חודש כ- 50,000 שקלים למקורביהם המושחתים במוסדות הרווחה שיסחרו בילדיה.

מאיר כהן שר רווחה אטום סוחר בילדים

מאיר כהן שר רווחה אטום סוחר בילדים

למה היא התאבדה? מהתהום לרגעי האושר וחזרה אל התהום - אשדוד נט , ספטמבר 2014 , אייל בן שומרון

בפעם האחרונה שדיברתי איתה היא אמרה לי:

"אני כל כך מאושרת שאני רוצה לנשק את הקירות של הבית".

השבוע, 3.5 שנים אחרי, היא התאבדה. סיפורה הטראגי של אתי דאוד, אם ל- 6 והיא רק בשנות השלושים לחייה. היא חיה למען הבנות שלה וחששה תמיד שגורמי הרווחה (אשדוד) ייקחו אותן ממנה. את אתי ז"ל הכרתי אישית ברגעים בהם הייתה בדרכה לתהום וברגעים המאושרים בחייה ואני מביא את סיפורה העצוב בפן האישי.

זה התחיל כסיפור עצוב מאוד, המשיך כמה שנראה כהפי אנד והסתיים בטרגדיה נוראה –צעירה בשנות ה- 30, אם ל- 6 ילדים מבעלים שונים, שהכרתי באופן אישי ברגעים הקשים של חייה, עזרתי לה להתרומם מהתהום ומאז 3.5 שנים לא שמעתי ממנה.
השבוע נודע לי שהיא קפצה מחלון ביתה. גם ברגעים היפים יותר שלה, עיניה היו עצובות
יצאתי ללמוד מה היה איתה מאז שהיא הצהירה כי היא סוף סוף מאושרת ועד היום בו היא החליטה להתאבד.
ב- 2/11/2009 פרסמנו באשדוד נט, כתבה על אתי דאוד שכבר יותר מארבעה חודשים היא וילדיה גרים באוהל בחוף הים באשדוד בזמן שבחוץ משתוללת סערת חורף. מצוקה כלכלית גדולה הובילו אותה למצב כאשר אנשים טובים עוברים ושבים מסייעים למשפחה.כוחות הצלה קובעים את מותה של האמא אתי דאוד
ברגע שנחשפתי  לסיפור שהעלה כתבנו עופר אשטוקר, מיהרתי למקום במטרה אחת ויחידה, לנסות ולשנות את גורלה או לפחות  להציל אותה ואת בנותיה מחרפת החיים באוהל בזמן שהסופה בחוץ משתוללת.
באוגוסט 2009 הקימה אתי אוהל בחוף הים באשדוד, היא לא עשתה זאת כמחאה או כדי למשוך תשומת לב, להיפך, היא פחדה שידעו שהיא שם בלית ברירה, היא חששה שידעו על כך גורמי הרווחה וכך סיפרה לעוברים ושבים  ש…היא שם עם ילדיה רק כדי "לנפוש" בחוף הים.
ארבעה חודשים עברו, החורף הגיע והתברר שאתי  וילדיה עדיין גרים באוהל בחוף הים של אשדוד. מהגשמים הכבדים הם הסתתרו באוהל, אותו הם עטפו בניילון, כדי שהמים לא יחדרו. עוברים ושבים שלמדו כבר שזהו מקום מגוריה הקבוע,  הביאו להם מעת לעת מזון.
המפגש הראשון שלי עם אתי:
זה היה יום חורפי במיוחד. עופר אשטוקר התקשר אלי וסיפר לי על האישה שנמצאת מזה זמן רב באוהל.
בו במקום עזבתי הכול, התנעתי את הרכב ונסעתי לחוף הים. עוד לפני שהבנתי מה הסיפור, היה ברור לי ששם היא לא תישאר!
כשהגעתי למקום יצאה אלי אישה מבוהלת, מוזנחת למראה ושאלה אותי בחשדנות לרצוני. חייכתי אליה ואמרתי שאני כאן כדי לעזור. הבטתי בבתה הקטנה שכבר נרדמה ואתי גוננה עליה בגופה מהקור. הילדה הייתה לבושה בבגדים קצרים, אולי כי לא היו לה בנמצא בגדי חורף…
הסתבר לי שמספר שעות בטרם הגענו למקום, הגיעו גורמי הרווחה אל האוהל ולקחו שתיים מבנותיה האחרות לבית אומנה באשקלון. את ביתה שהייתה אז בת – 3.5 היא סירבה למסור לידי שירותי הרווחה, ואלו החליטו להמתין עוד ימים מספר(בנה הבכור גר אז עם הגרוש).
לאחר שהצלחתי לדובב אותה היא פרצה בבכי ושפכה את ליבה:
"נחתך לי הלב. עכשיו הילדה הקטנה תהיה לבד, כבר לא יהיה לה עם מי להיות".
נחמתה הייתה  שבנותיה האחרות לא הופרדו ושהן הועברו לאותו בית אומנה באשקלון.
מסתבר שלאתי יש דירה השייכת לעמיגור אך גם היו לה חובות גדולים לעירייה, למים (שנותקו), לחברת חשמל (אשר ניתקו לה את החשמל) לגן של הילדה (שלא יכלו יותר להחזיק אותה), למד"א ועוד. החיים סגרו עליה מכל כיוון והיא ברחה מהם לים.
"הכול יהיה בסדר כבר היום " אמרתי לה בבטחון והוספתי – "קפלי את האוהל, כנסי לרכב כי היום מתחיל יום חדש!"
במקביל פנינו לרווחה לשאול הכיצד היא הגיעה למצב זה ותגובתם הייתה:
"מדובר במשפחה המוכרת ומטופלת ברווחה במשך שנים רבות. כבר בקיץ נודע לרווחה כי המשפחה מתגוררת באוהל בחוף הים, על אף העובדה כי למשפחה יש דירת עמיגור ברובע ו', אך היא לא משלמת את התשלומים השוטפים. נערכו מספר ביקורים באוהל בה היא מתגוררת וניכר כי המשפחה התארגנה לסיפוק הצרכים הבסיסיים של הילדים.
ב-5/8/09, התקיימה ועדה אודות הבנות והומלץ על הוצאה חוץ ביתית עבור שתי הבנות הגדולות וסידור הבת הקטנה בצהרון רב תכליתי (עד 19:00). האם צברה חוב למעון בו שולבה הילדה. הובהר לה כי הילדה לא יכולה לשהות עוד בחוף הים ואם זה יימשך נאלץ לפעול באמצעים החוקיים. במקביל יצאה פנייה לבית המשפט שיכיר בילדי האם כקטינים נזקקים".
כך הייתה תגובת הרווחה לאשדוד נט בסוף 2009.
לאחר שהבנתי שמהרווחה לא תבוא הישועה, החלטתי לטפל אישית באתי כדי לתת לה נקודת זינוק חדשה  לחיים שפויים: פסקת הסיום של הכתבה שכתבתי על אתי
הסדרתי מידית את נושא החובות לדירה באופן שהיא וילדיה יוכלו לחזור ולגור בדירה.
בקשתי מידידה טובה שלי שתצא איתה לקניות ותדאג שיהיה לה כל טוב בבית.
כמו כן שתצא עמה לשופיינג ותרכוש לה ולילדיה קולקציית ביגוד ראויה.
את הילדה בת ה3.5 דאגתי להחזיר לגן, ואגב הגננת סיפרה לי שמדובר בילדה מחוננת והיא שמחה לשמוע שהיא חוזרת לגן ולצהרון.
משם נסעתי עם רעייתי לבקר את 2 בנותיה של אתי בבית האומנה באשקלון.
למרות שהמקום נראה מטופח מאוד, דמעות עלו בעיניי – הכיצד הילדות נקרעות מזרועות אימן אל מקום זר, באמצע החיים, באמצע הלימודים.
שוחחתי עם האחראים שנראו לי אנשים טובים מאוד והם הבטיחו לי שהן ישתלבו תוך זמן קצר.
דאגתי שאתי תיסע לבקר אותן ביום שישי עם מתנות. אתי ספרה לי על המפגש המרגש עם הבנות. היא פרצה בבכי מר ורק בקושי הצלחתי להסתיר ממנה את דמעותיי.
פניתי לידידה טובה שלי, לבנת אלבו,הבעלים של חנויות קסטרו באשדוד, בקשתי שתשמש כמנטורית של אתי ותעסיק אותה במקום כעובדת מהשורה וליבנת עשתה זאת בשמחה ומכל הלב ואף דאגה לעדכן אותי הכיצד היא משתלבת בעבודה. מסתבר שהיא הפכה לעובדת מצטיינת. אתי בזמן שעבדה בחנות קסטרו
חודש לאחר מכן, אתי נשמעה הכי מאושרת בעולם:
"אני כל כך מאושרת עד כדי שאני מרגישה כאילו אני ישנה בגן של ורדים ומרוב שכיף לי אני רוצה לנשק את הקירות של הבית".
כך היא אמרה לי בהתלהבות גדולה.
התקופה שהיא עבדה בקסטרו, ללא גיבנות של חובות ועם הבנות בבית, הייתה התקופה היפה ביותר בחייה.
מה החלום שלך שאלתי אותה והיא ענתה:
"לראות את עצמי עוד שנה עם כל הילדים בבית כשאני דואגת להם ומעניקה להם את מה שהם צריכים".
זאת הייתה בקשתה הצנועה, זה היה חלומה.
שמחתי שהיא נמצאת בחלום. סימנתי V בסיפוק ומאז לא שמעתי ממנה.
ביום ראשון בלילה ה 14/9/2014, אתי התאבדה: כתבנו עופר אשטוקר מדווח באשדוד נט על מקרה טרגי – אתי בראיון למגזין
"צוותים של מד"א וכוננים של איחוד הצלה לכיש הוזעקו הלילה לרובע ו' באשדוד, זאת בעקבות דיווח על נפילה מגובה רב. לצוותי הרפואה שהגיעו למקום לא נותר אלה לקבוע את מותה של האישה, אימא לילדים קטנים. צוותים של זק"א הגיעו למקום וטיפלו בזירה. במשטרה בודקים אם מדובר בנפילה או קפיצה מגובה".
למחרת בבוקר הסתבר לי שמדובר באתי. שמאז נולדו לה 2 ילדים נוספים ובסה"כ היו לה שישה ילדים. אחת מהן, בת ה16 ראתה את המראה המזעזע – אימא שוכבת על רצפת הבטון לאחר הנפילה.
ליבי נקרע ושאלת השאלות ניקרה בי שוב ושוב – אילו רק הייתה מתקשרת אלי..???.
יצאתי לברר מה קרה עם אתי מאז חורף 2009?
עברו 3.5 שנים – אתי הכירה בן זוג חדש והולידה לו 2 תינוקות נוספים. השכנים מספרים שכל הילדים מחונכים, מטופחים, מטופלים היטב ושהיא שמרה עליהם כמו במעטה צמר גפן.
חברה מספרת:
"התקופה שהיא עבדה בחנות הבגדים קסטרו הייתה התקופה היפה בחייה, היא הייתה שמחה, היא חזרה לחיים".
 אולם עם הזמן היא חזרה אט אט למקום אותו היא הכי מכירה הכי טוב מאז נולדה – אל עולם המצוקה.
שכנות ספרו שהיא הייתה מאוד ממורמרת מהחיים, עברה תלאות קשים עם בן זוגה, אך חששה מאוד מכל אזכור השם של הרווחה.
אתי עברה משברים נפשיים עד כדי אשפוזים במרכז לבריאות נפש. היא אף ניסתה להתאבד קודם לכן וגם איימה שתעשה כן (למה אף אחד לא התריע ולא עשה משהו בנדון???).
חברה טובה אחרת מספרת:

"הרגשנו ממנה שהיא פחדה כל הזמן, הייתה במצוקה, אמרה חצאי מילים והייתה צריכה כל הזמן עזרה אך תמיד קונן בה הפחד שייקחו ממנה את הילדים. היא הייתה  בנאדם אבוד".

טרגדיית השבעה של אתי:
רציתי ללכת אל ביתה של אתי ברובע ו' כדי לנחם בשבעה ולשאול לשלום הילדים. מסתבר שגם בשבעה אין לה נחת. האם מתאבלת על אתי בביתה שברובע ב', האחות התארגנה לשבעה בביתה שברובע ג' ובן זוגה של אתי עם הבנות נמצאים בביתה של אתי ברובע ו'.
מה יהיה עם הילדות הקטנות?
האם הבנות הגדולות (האחת חיילת והשנייה תלמידת תיכון) יצליחו לשנות את גורלן ולצאת ממעגל המצוקה? מה יהיה עם הבנות הקטנות???
האם אתי דאוד ז"ל, ממרומי השמיים תוכל לעזור לילדיה הרבה יותר מאשר יכלה לעשות כן כבשר ודם?
אני רוצה להאמין שהסבל שהיא עברה עוד מינקותה  נועד כדי לזכות אותה להיות מלאך שומר לילדיה. מלאך שילווה אותם בכל אשר ילכו ויעניק להם גורל טוב יותר, הרבה יותר טוב….הרבה, הרבה יותר טוב….אמן!
אשדוד נט

כב' השופט איתי הרמלין – פגיעה לא מידתית בזכויות יסוד חוקתיות לכבוד ולחירות מחייבת את המדינה בתשלום פיצוי – לורי שם טוב נ' מדינת ישראל – פס"ד ת"ק 3758-06-14

פסק דין ת"ק 3758-06-14 לורי שם טוב נ' מדינת ישראל – "פגיעה לא מידתית בזכויות היסוד החוקתיות לכבוד ולחירות מחייבת את המדינה בתשלום פיצויים", קובץ pdf

התובעת לורי שם טוב, השתתפה ביום 18.5.14 בדיון בעניינה בבימ"ש לענייני משפחה בר"ג בפני הש' נפתלי שילה. במהלך הדיון שהתקיים בדלתיים סגורות, חשד שילה כי שם טוב מקליטה את הדיון ומצלמת אותו ואולי אף מתכוונת לפרסם את אשר הקליטה.

לאחר הדיון נעצרה שם טוב ע"י מאבטחי בית המשפט והוחזקה באיזור פתוח לקהל של בית המשפט למשך כשעתיים ועשרים דקות כשהיא אזוקה בידיה – חלק מן הזמן כשהידיים מוחזקות מאחורי הגב וחלק מן הזמן מלפנים.

בסיום פרק זמן זה הגיעו אנשי משטרת מרחב דן לביהמ"ש ולקחו את שם טוב לחקירה בתחנה.

בחקירה לא נמצאו ראיות לביסוס החשדות שהוזכרו לעיל.

שם טוב טענה כי מעצרה בוצע בחוסר סמכות ובאלימות, והיא היתה אזוקה ללא סיבה והוצגה אזוקה לעין כל במשך זמן ממושך. בגין כל אלה תבעה מהמדינה פיצוי של 5,000 ש"ח.

השופט הרמלין קבע קבע שהמאבטחת מרינה אוסיפוב, אינה אמינה, וציין בסעיף 11 לפסק הדין:

"ספקות גדולים התעוררו אצלי באשר לנוסח ההודעה על העיכוב שהשמיעה המאבטחת באוזני גב' שם טוב – האם הוזכרה רק הקלטה או גם החשד בצילום הדיון."

השופט קבע בנוסף:

"הראיות שסקרתי לעיל שכנעו אותי כי גב' שם טוב הוחזקה עצורה ואזוקה במשך כשעתיים ועשרים דקות בבית המשפט לענייני משפחה מבלי שבוצעה פעילות חקירתית כלשהי לבירור החשד נגדה, וזאת בהמתנה לשוטרי משטרת ישראל, שהוזמנו על ידי המאבטחים בטלפון כדי שיקחו אותה לחקירה. כל זאת, כאשר תחנת המשטרה נמצאת בסמוך ממש לבית המשפט.

חלק מן הזמן הייתה גב' שם טוב אזוקה כשידיה מאחורי גבה וחלק מן הזמן היו ידיה אזוקות לפני גופה.

עוד השתכנעתי גם כי משך הזמן שבו הוזחקה גב' שם טוב אזוקה בבית המשפט הוא משך הזמן הרגיל שבו מתעכב הטיפול במי שנעצרים בבית משפט זה.

השתכנעתי עוד שלמעט התנגדות פיזית לעצם אזיקתה לא נקטה גב' שם טוב לאורך האירוע כלשהו אלימות כלשהי."

השופט פסק בסעיף 18:

"החוק אינו אוסר על הקלטת דיון. כאמור לעיל, אין בכך כדי לקבוע שאמנם עברה עבירה זו, ואזכיר כי בסיום החקירה לא נמצא דבר."

כפי שעולה מפסק הדין, המאבטחים פעלו בניגוד להוראות החוק המפורשות ופגעו בצורה לא מידתית בזכויות היסוד החוקתיות של התובעת לכבוד ולחירות. עובדה זו מעידה כאלף עדים על התנהגות חסרת השליטה והרסן של מרינה אוסיפוב, מאבטחת אלימה ומסוכנת לציבור הלקוחות המגיעים לדיון בבית המשפט לענייני משפחה רמת גן. השופט פסק כי על המדינה לפצות את שם טוב בסך 2,200 ש"ח.

לורי שם טוב יוצגה על ידי משה הלוי.

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט - המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט – המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט - המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט – המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט - המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט – המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט - המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט – המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט - המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט – המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט - המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט – המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט - המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט – המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט - המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט – המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט - המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט – המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט - המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט – המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט - המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט – המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט - המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט – המדינה חוייבה לשלם 2,200 ש"ח ללורי שם טוב

 קישורים:

עו"ד לא ייצג את בתיהמ"ש בתביעה קטנה – ת"ק 3758-06-14 לורי שם טוב נ' מרינה אוסיפוב ואח' | איתמר לוין, News1.co.il

משטרת רמת גן ביצעה מעצר שווא הזוי של אמא החושפת את פשעי משרד הרווחה

%d בלוגרים אהבו את זה: