עובדים סוציאליים מפקיעים ללא הצדקה את הזכות של הורים לגדל את ילדיהם ללא התערבותם.
ההתייחסות אל אנשים שבנקודה מסויימת בחייהם הם אולי חלשים אולי זקוקים לעזרה כאל מי שמשתייכים לקבוצה חברתית של "עלובי החיים" היא החטא הגדול של מתקני העולם המתייפיפים הנקראים עו"ס.
מי שפנה אי פעם בחייו בבקשה לעזרה מצד אותם מוסדות מדינה הופך ל"מוכר לרשויות הרווחה" מכירים את המונח?
ודאי שאתם מכירים, כולנו מכירים את הנוסח שהוא בעצם קוד הרגעה זה לא משלנו זה אחד "מהם".
כל מי שנתקל בעובדת סוציאלית יתאר אותן במילה אחת: מ-פ-ח-י-ד-ו-ת.
ביקור של העובדת הסוציאלית זה כמו ביקור של קצין מבחן, המפקחת הגיעה! הן אף פעם לא מתאמות ביקור כי אתה לא מספיק מכובד בכדי לטרוח ולתאם איתך משהו, הן פשוט מופיעות ואתה מרגיש כמו תחת זכוכית מגדלת מודע לכל צלחת מלוכלכת בכיור, לשיער הלא חפוף ולבגדים המלוכלכים שמפוזרים בסלון.
אוי למי שנזקק לתיווכן לצורך קבלת עזרה מן המדינה.
בידן הכוח להחליט עבורך מה העזרה שתקבל אם בכלל.
הן תעמדנה אותך במקומך אם תעז לשמור על כבודך העצמי, לפעמים בחיוך מקצועי עלק "אני כאן בשבילך" ואם לא הבנת את הרמז הפכת למי ש"לא משתף פעולה" וזהו- הלך החיוך הלכה העזרה.
מן הרגע ש"נכנסת למערכת" אתה משול לאדיוט שנכשל בניהול חייו, תנאי ראשון לקבלת עזרה היא הודאה בעליבותך, תלמד להוריד את הראש ולתת ל"רחמניות" הללו להגיד לך מי אתה, מה אתה ומה טוב עבורך.
הן פניה של החברה מתנשאת שלא יודעת חמלה וכבוד לאדם מהם.
בעולם היהודי, אדם שנופל לא מאבד את כבודו.
רב, אם תפנה אליו לעזרה, לעולם לא יתנשא מעליך. ביהדות אין אדם נמדד על פי הצלחה או כשלון זמניים בעולם הזה, את העזרה נותנים בדחילו ורחימו — ואם אפשר בסתר שלא להלבין פנים-לשמור על כבודו של האדם.
איפה החמלה היהודית ואיפה ה"חמלה" הסוציאליסטית, כולה מילים יפות מבוססות על תאוריות מדעיות כביכול.
עבודה סוציאלית לומדים באוניברסיטה, בוגרי אוניברסיטה לא אמורים להיות לעולם בצד של "עלובי החיים" המסכנים החלשים הדפוקים הם יכולים לגשת אליהם רק מגבוה גם אם הם מאמינים שהם עושים את זה מטעמי אלטרואיסטים.
בקיצור, תביאו רבנית אחת ותפטרו אלף עובדות סוציאליות.
